מילים מתבלבלות
התדעו להבחין בין המילים הדומות? לפני החידון (או אולי דווקא אחריו אם אתם חובבי אתגרים) תוכלו לקרוא את הסברינו המפורטים על צמדי המילים. הקודם הבא
View Articleחלופות עבריות לשמות בתי עסק – חטיבת הביניים נחשון, חבל מודיעים
העבודה המתוארת במצגת הוכנה במסגרת המיזם של האקדמיה ללשון העברית ק"ן לבן־יהודה כן לעברית בשנת תשס"ח, וזכתה במקום הראשון. mazeget_yeladim_1 mazeget_yeladim_2 mazeget_yeladim_3 mazeget_yeladim_4...
View Articleחיים גורי הלך לעולמו
"זה היה טעם חיי, לכתוב ולחיות במקום הזה" – חיים גורי חיים גורי, אחד מהיוצרים החשובים בתרבות העברית והישראלית, הלך לעולמו והוא בן 94. גורי, חבר כבוד של האקדמיה ללשון...
View Articleאֶלְעָד
השם אֶלְעָד נזכר בתנ"ך פעם אחת בלבד – בדברי הימים א ז, כא. לפי הנאמר שם היה אלעד מבני אפרים, כלומר מנֶכדי יוסף. נהוג לפרשו כשם תאופורי (כלומר שם שכלול בו שם או כינוי של האל) בעל שני רכיבים: אל + עד....
View Articleפנייה לרדיו הארץ ישראלי
כאז כן היום – כחודשיים לאחר פתיחת השידורים ברדיו העברי בארץ נשלחה אל מנהל הרדיו הארץ ישראלי רשימה קצרה של תיקוני הגייה שאף כיום לא נס לחם, ובהם רָאשים, צָרפת ואופַניים. ופלא הוא שכבר בשנת 1936 ידעו...
View Articleפָּעוֹט או פָּעוּט?
המילים פָּעוֹט ופָעוּט משמשות שתיהן בלשוננו, אך יש ביניהן הבחנה: פָּעוֹט (בחולם) הוא ילד קטן, ילד שכבר אינו תינוק. צורת הנקבה היא פָּעוֹטָה, וצורת הרבים פָּעוֹטוֹת. צורת הרבים הזאת משותפת לזכר ולנקבה...
View Articleעובד או עובדת לריכוז קשרי חוץ וחוגי ידידים
האקדמיה ללשון העברית מחפשת עובד או עובדת לריכוז קשרי חוץ וחוגי ידידים תיאור עיקרי התפקיד: טיפול באגודות הידידים בארץ ובחו"ל קשר עם תורמים בארץ ובחו"ל הגשת בקשות למענקים: איתור קרנות ומוסדות מתאימים,...
View Articleפרס ראש הממשלה על שם אליעזר בן־יהודה
ברכות חמות לעמיתנו ד"ר נתן אפרתי, היסטוריון וחוקר תולדות היישוב ובעבר מנכ"ל האקדמיה ללשון עברית, לרגל זכייתו בפרס ראש הממשלה ללשון העברית על שם אליעזר בן־יהודה לשנת תשע"ח. הפרס נועד לעודד ולקדם את...
View Articleיהי אור!
מודעת פרסומת לפנס כיס: "על ידי דחיקה קלה במנורת החשמל, העשויה לשאת בכיס (עלעקטישע טאשען לאמפע) יואר באישון לילה ואפלה… לסוחרים וקונים במספר מרובה (לא פחות מעשר מנורות) הנחה הגונה." המודעה פורסמה בעיתון...
View Articleעוד שיר של מחבר "התקווה"
נפתלי הרץ אימבר (בכתיב יידי: נפתלי הערץ אימבער) הוא משורר ההמנון הלאומי "התקווה". עיתון המליץ מיום י"ב באלול תרס"ב, 14.9.1902, חושף לפנינו שיר נוסף פרי עטו תחת הכותרת "בחזון". (מתוך אתר עיתונות יהודית...
View Articleאב למדקדקים ומורא לסופרים
אברהם אברונין המורה והמדקדק אברהם אברונין – חבר ועד הלשון וחבר כבוד של האקדמיה ללשון העברית — הלך לעולמו באייר תשי"ז. אברונין נודע כידען מומחה בלשון, ובין השאר כתב בעיתון "דבר" מדור בשם "מפנקסו של...
View Articleעל טעם וריח אין להתווכח – חידושו של אברהם שלונסקי
בקטע שמצאנו בכתב העת "כתבים" משנת 1927 מציע המשורר והמתרגם אברהם שלונסקי כמה הצעות למילים חדשות ואף שני פתגמים עבריים פרי רוחו. אברהם שלונסקי, שהיה חבר ועד הלשון העברית וחבר האקדמיה ללשון העברית, ידוע...
View Articleבין שפת המקורות לעברית המודרנית
קול קורא לסדנה למורי העברית במוסדות אקדמיים בחו"ל הסדנה תיערך בירושלים בכ"ה–כ"ט בתמוז תשע"ח, 8–12 ביולי 2018. מנהל הסדנה: ד"ר משה קהן (ראש החוג ללשון העברית במכללת אורות; החוג ללשון העברית באוניברסיטה...
View Articleכיצד נמנו השנים במילוני בן־יהודה?
בשערי כרכי "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה" מאת אליעזר בן־יהודה צוינו השנים על פי שלושה מניינים שונים: בכרכים א–ה צוין מניין השנים לחורבן בית המקדש השני; בכרכים ו–יב ובכרך המבוא הגדול צוין מניין השנים...
View Articleחידון מילים מתבלבלות –פתרונות
מה הכתיב הנכון? אפשרות ב: משככי כאבים איזה פועל פירושו 'להזיז', 'להפנות לכיוון אחר'? אפשרות ב: להסיט איזה פועל פירושו להאזין בסתר? אפשרות א: לצותת מה ההבדל בין התראה להתרעה? אפשרות א: התראה – איום או...
View Articleהעברית – הטקסט הספרותי
פורסם גיליון חדש של כתב העת 'העברית' המוקדש הפעם לקשר בין הסופרים לשפה. בחוברת באים לידי ביטוי שני הפנים של הספרות במגעיה עם הלשון. חצייה הראשון של החוברת מוקדש למחקר הספרות – מקור ותרגום ולשונות של...
View Articleהרבה דברים או דברים רבים?
בעברית בת ימינו – ודאי בלשון היום־יומית – רגיל השימוש במילה הַרְבֵּה לפני שמות עצם, כגון 'הרבה אנשים', 'הרבה שנים', 'הרבה כסף'. בלשון הגבוהה רווח יותר השימוש בשם התואר רַב אחרי שם העצם: 'אנשים רבים',...
View Article"אני רואה עצמי מחזֵר של הספרות העברית"מאת עמוס עוז
לקריאת המאמר אומרים שהשפה העברית הייתה שפה מתה במשך 1700 שנים. אומרים שאליעזר בן־יהודה החיה אותה. אך לא, היא לא הייתה שפה מתה. ולא אליעזר בן־יהודה החיה אותה, ודאי לא אליעזר בן־יהודה לבדו החיה אותה. היא...
View Articleאקדם 60
יום העברית תשע"ח: ישיבה חגיגית של ועדת החינוך של הכנסת, עמ' 1 ממקסיקו לירושלים: מילון עברי–יידי בכתב יד הופקד בארכיון האקדמיה, עמ' 1 ערב עיון: ביאליק והעברית, עמ' 1 גיל הראבן, על דלות הלשון והשפעתה על...
View Article