12 עובדות מעניינות על העברית
לכבוד יום העברית תשע"ח אנחנו מגישים לכם 12 עובדות מעניינות שידעתם ואולי לא ידעתם על השפה האהובה שלנו:
View Articleתלמידות יוצרות בעברית
ג'יבריש? קשקשת טייטס? צמודונים סורגה? סוודר קומיקס? עלילון במסגרת התוכנית למצוינות ומנהיגות חברתית אמירים בבית הספר שחקים בנהריה הפיקו תלמידות כיתה ז' סרטונים לקראת יום השפה העברית תשע"ח. התלמידות...
View Articleמילים מתבלבלות
בעברית יש צמדים רבים של מילים דומות שהדוברים מתלבטים לא אחת מה ההבדל ביניהן. מבחינה היסטורית הצמדים האלה נחלקים לשתי קבוצות: (א) רחוקים שהתקרבו – מילים שנעשו דומות אף שמלכתחילה לא היה ביניהן כל קשר (ב)...
View Articleשאלה על המספר הסתמי
אחד הכללים הנלמדים כיום כחלק מכללי שם המספר קובע כי מספר סתמי יבוא בצורת נקבה. כך, נכון לומר בתרגילי חשבון "שתיים כפול שלוש", ולציין את מספרי הבתים ברחוב כמספר ממין נקבה – "בית מספר חמש עשרה". ברם,...
View Articleעברית בשירות הצבא – מה הם ראשי התיבות?
אחד ממאפייניה הבולטים של לשון הצבא הוא ראשי תיבות. התדעו לפענחם נכונה? הקודם הבא
View Articleועדת הפרסומים
ועדת הפרסומים של האקדמיה בוחנת ומאשרת עבודות המוצעות לפרסום בסדרה "מקורות ומחקרים", ומביאה את החלטותיה לאישור המליאה. הרכב הוועדה: יוחנן ברויאר (יו"ר), אילן אלדר, שולמית אליצור מזכירת הוועדה: ליזה מוהר
View Articleמי חידש את המילה מַסּוֹק
המילה מסוק, החלופה העברית להליקופטר, מופיעה בחוברת מונחים צבאיים שיצאה לאור בשנת 1957. המילה מופיעה גם בכרך המילואים של "מִלּוֹן חָדָשׁ" מאת אברהם אבן־שושן מסוף 1957. איך נקבעה המילה ומי הוא אביה...
View Articleאיזו מין מילה
"איזו מין מילה" – הפינה שלנו ב'מועדון ארוחת הבוקר' 103fm 8/1/2018 – 103fm: והיום: פינה מיוחדת ('ספיישל') לכבוד יום הלשון העברית 2/1/2018 – 103fm: מאז המעבר לשנת 2018 האוזניים של חובבי העברית כואבות תמר...
View Articleכינוס בין־לאומי בבית האקדמיה
האקדמיה ללשון העברית מזמינה אתכם לכינוס בין־לאומי בנושא עיוני לשון ועיוני דקדוק בעברית המקרא שיתקיים ביום ראשון עד שלישי, י"ב–י"ד בשבט תשע"ח (28–30 בינואר 2018), בבית האקדמיה ללשון העברית, קריית...
View Articleדוד
רבים קרויים דָּוִד כשמו של מלך ישראל. אך מה משמעותו של שם זה? הדעה הרווחת והמסתברת ביותר קושרת את דָּוִד אל המילים דּוֹד ויָדִיד (או יְדִיד) שמשמען 'אהוב'. דּוֹד בהוראה זו מוכר בעיקר ממגילת שיר השירים,...
View Articleבְּתופים וּבִמחולות – חזרה על מילת היחס
אחת השאלות המעסיקה עורכי לשון וכותבים היא אם חובה לחזור על מילת היחס לפני כל שם ושם ברשימה של שמות: 'מכללה לעיצוב ואומנות' או 'מכללה לעיצוב ולאומנות'? 'גשמים בצפון הארץ ומרכזה' או 'גשמים בצפון הארץ...
View Articleהכרזות ליום העברית תשע"ח – בתחנות אוטובוסים בתל אביב
לרגל יום העברית תשע"ח ובמלאת שבעים שנה למדינת ישראל הוכנו שבע כרזות ססגוניות המוצגות בתחנות אוטובוסים בתל אביב, העיר העברית הראשונה, ובהן שפע של מילים עבריות בתחומים מרכזיים בחיי המדינה – מילים שנתחדשו...
View Articleזוכה פרס ישראל – פרופ'אלישע קימרון
ברכות מאליפות לחבר האקדמיה פרופ' אלישע קימרון לזכייתו בפרס ישראל למדעי היהדות בשנת השבעים למדינה. הפרס ניתן על פועלו בהעמדת נוסח מגילות מדבר יהודה במהדורה חדשה ומפוארת ועל מחקרו בדקדוק העברית בכלל...
View Articleמסע בין עננים
"בואו עננים, הבו גשם לגנים" מבקשת לאה גולדברג ב"שיר הגשם"; "עננים עננים כל הזמן משתנים" נאמר בשירו של אמיר ברונשטיין. עָנָן הוא המילה הרגילה בעברית – למן המקרא ועד ימינו – לתופעה של התעבות אדים שאצורות...
View Articleהסכתים על קצה הלשון
במסגרת סדרת ההסכתים (פודקאסטים) 'המעבדה' בתאגיד השידור הציבורי 'כאן' – גיל מרקוביץ משוחחת עם ד"ר סמדר כהן, יועצת הלשון בתאגיד הציבורי מטעם האקדמיה ללשון העברית, על השפה העברית: איך היא נוצרה, שכבות...
View Articleמגורי הבקר והצאן
מגורי הבקר – רפת וסהר רֶפֶת היא מקום משכנו של הבקר, כאמור: "גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים" (חבקוק ג, יז), וזה מופעה היחיד של המילה במקרא. צורת היחיד באה לראשונה במשנה: "מצא ברפת אינו...
View Articleממתי חי הכלב במלונה?
בעברית של ימינו מְלוּנָה היא ביתו של חברנו הנאמן, הכלב, ואילו במקרא מלונה היא סוכת שומרים בשדה, ככתוב "וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה" (ישעיהו א, ח). בכתוב אחר שהמילה...
View Articleקן לציפור
כלל מיני הציפורים בטבע מקננות בקינים: "גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ" (תהלים פד, ד); "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ" (דברים כב, ו). אומנם הקן...
View Articleלשפן יש בית – היכן גרות החיות
מימי קדם ועד היום בעלי החיים הם חלק בלתי נפרד מחיי האדם. הם חיים לצידו בטבע ובמשכנות מעשי ידיו, וכבר בתנ"ך רבות ההתייחסויות למקומות מגוריהם. מקצת המשכנות משותפים במקורות לאדם ולבעלי החיים: מָעוֹן, נווה...
View Articleפָּעוֹט או פָּעוּט?
המילים פָּעוֹט ופָעוּט משמשות שתיהן בלשוננו, אך יש ביניהן הבחנה: פָּעוֹט (בחולם) הוא ילד קטן, ילד שכבר אינו תינוק. צורת הנקבה היא פָּעוֹטָה, וצורת הרבים פָּעוֹטוֹת. צורת הרבים הזאת משותפת לזכר ולנקבה...
View Article