לשפן יש בית – היכן גרות החיות

מימי קדם ועד היום בעלי החיים הם חלק בלתי נפרד מחיי האדם. הם חיים לצידו בטבע ובמשכנות מעשי ידיו, וכבר בתנ"ך רבות ההתייחסויות למקומות מגוריהם. מקצת המשכנות משותפים במקורות לאדם ולבעלי החיים: מָעוֹן, נווה ואפילו אוהל וסוכה.

לרוב בעלי החיים הנזכרים במקרא אין מקום מגורים ייחודי, וסביבת מחייתם היא צורה גאוגרפית או אזור גאוגרפי – ים, מדבר, ערבות, סלעים, הרים ויער:

• הדגים חיים בים (בראשית א, כח; תהלים ח, ט ועוד);
• נחשים, עקרבים, שֹרפים [=סוג של נחשים] ותנים חיים במדבר (דברים ח, טו; מלאכי א, ג), ויש גם ציפורים ייחודיות לסביבה זו, כגון קְאַת המִדְבָּר (תהלים קב, ז);
• הזאב חי בערבה ("עַל כֵּן הִכָּם אַרְיֵה מִיַּעַר זְאֵב עֲרָבוֹת יְשָׁדְדֵם", ירמיהו ה, ו);
• השפנים מוצאים מחסה בסלעים (תהלים קד, יח; משלי ל, כו);
• היעלים והצבאים חיים בהרים (תהלים קד, יח; שה"ש ב, יז; דברי הימים א יב, ט), אך יש כאלה השוכנים בסלעים "עֵת לֶדֶת יַעֲלֵי סָלַע" (איוב לט, א), או בשדה "בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה" (שה"ש ב, ז).
• ההרים הם גם מקום מושבם של הנמרים (שה"ש ד, ח) וכן של בקר שאינו מבוית "בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף [=שור]" (תהלים נ, י; לדעת חלק מהפרשנים);
• היער הוא בית גידולם של חיות באופן כללי – "כִּי לִי כָל חַיְתוֹ יָעַר" (שם), ובפרט של אריות (ירמיהו יב, ח; עמוס ג, ד ועוד), דובים ("וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר", מלכים ב ב, כד) וחזירים (תהלים פ, יד).

עם זאת מילים מסוימות התייחדו לציון מגוריהם של בעלי חיים, ובמיוחד של החיות בשירות האדם. הינה רשימת מגוריהם של מגוון בעלי חיים על פי המקורות ועל פי הנוהג בלשון  ימינו:

• אריה – מעון, מעונה, סוכה, גוב
• בקר (פרה, שור) – רפת, ובספרות חז"ל גם סהר
• גמל – נווה ("וְנָתַתִּי אֶת רַבָּה לִנְוֵה גְמַלִּים" – יחזקאל כה, ה), אוהל ("וְגַם אָהֳלֵי מִקְנֶה הִכּוּ, וַיִּשְׁבּוּ צֹאן לָרֹב וּגְמַלִּים" – דברי הימים ב יד, יד)
• דבורים – כוורת (מן הפרסית בתיווך הארמית; משמעה המקורי בפרסית 'סל')
• דג – בטבע במקווי מים, כגון ימים, אגמים ונחלים; בשבי: ביבר, מחילה או אקווריום (מלטינית, מן המילה aqua שפירושה 'מים')
• דוב – מאורה (בימינו)
• חולד – מחילה
• חזיר – דיר או חזירייה
• חמור – אורווה
• חפרפרת – מחילה
• חסידה – קן, בתנ"ך בעץ הברוש ("אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ, חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ" – תהלים קד, יז)
• יונה – שׁוֹבָךְ (במלרע!), ארובה, עלייה ומגדל
• כלב – מלונה
• נחש – מאורה, בור או נקיק
• נמלים – בספרות חז"ל חור, ובימינו קן
• סוס ופרד – אורווה
• עכבר – חור
• צאן (כבשה, עז) – מכלאות, גדרות, מַרְבֵּץ, דיר, ואולי גם משפתיים; סוכה ("וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת", בראשית לג, יז) ואוהל ("וְגַם אָהֳלֵי מִקְנֶה הִכּוּ, וַיִּשְׁבּוּ צֹאן לָרֹב וּגְמַלִּים" דברי הימים ב יד, יד)
• ציפור – קן, ובשבי כלוב
• צרעות – קן
• שועל – מאורה
• שפן – סלעים ("סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים" – תהלים קד, יח), נקיק או מאורה; ובשבי שפנייה
• תרנגולות – לול, בית תרנגולים