זיכרונות כרך מא–מג, לשנים תשנ"ד–תשנ"ו
תוכן עניינים: מבואות החברים באקדמיה החלטות האקדמיה: א. החלטות בדקדוק החלטות האקדמיה: ב. החלטות במינוח החלטות האקדמיה: ג. מילים בשימוש כללי הישיבה המאתיים ואחת עשרה ברכות ואישור זיכרונות דברים דוח הנשיא...
View Articleזיכרונות כרך מד–מו, לשנים תשנ"ז–תשנ"ט
תוכן עניינים: מבואות החברים באקדמיה החלטות האקדמיה: א. החלטות בדקדוק החלטות האקדמיה: ב. החלטות במינוח החלטות האקדמיה: ג. מילים בשימוש כללי הישיבה המאתיים ושלושים דברים לזכר יגאל ינאי ז"ל ברכות ואישור...
View Articleזיכרונות כרך מז–מט, לשנים תש"ס–תשס"ב
תוכן עניינים: מבואות החברים באקדמיה מִנהלת האקדמיה החלטות האקדמיה: א. החלטות בדקדוק החלטות האקדמיה: ב. החלטות במינוח החלטות האקדמיה: ג. מילים בשימוש כללי הישיבה המאתיים ארבעים ותשע תנחומים הרצאת מנחם...
View Articleזיכרונות כרך נ–נג, לשנים תשס"ג–תשס"ו
תוכן עניינים: מבואות החברים באקדמיה מִנהלת האקדמיה החלטות האקדמיה: א. תקנון האקדמיה ללשון העברית החלטות האקדמיה: ב. החלטות בדקדוק החלטות האקדמיה: ג. החלטות בתעתיק החלטות האקדמיה: ד. החלטות במינוח...
View Articleמאזניים ואוזניים
רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אמנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן...
View Articleכִּיוּל
כִּיוּל הוא כוונון של מכשיר מדידה כדי שיהיה מדויק. השורש המקראי כו"ל או כי"ל מציין בין השאר מדידה ככתוב בישעיהו: "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר...
View Articleהחיל והכיל
הפועל הֵחִיל קשור אל הפועל חָל ('קרה', 'התרחש') ומשמעו 'יישם', 'גרם שהדבר יחול על־'. למשל: הוחלט להחיל את החוק על כל התאגידים הפרטיים. לעומת זאת הֵכִיל – משורש כו"ל הקרוב אל כל"ל – פירושו 'כָּלַל' וגם...
View Articleמִתווה ומַטווה
מתווה הוא תכנית פעולה בקווים כלליים וכן סרטוט בקווים כלליים (סקיצה). המילה גזורה מן השורש תו"י שמקורו במילה תָּו – 'סימן'. שורש זה מוכר מן הפועל המקראי הִתְוָה שמשמעו 'כָּתַב' ובימינו 'רשם או קבע...
View Articleהיבטים חדשים של הנוסח והלשון של מגילות מדבר יהודה
ימים א–ד, כ'–כ"ג בסיוון (26–29 ביוני) בית האקדמיה ללשון העברית, ירושלים זה כעשרים וחמש שנה שחוקרי לשונות מגילות מדבר יהודה (העברית והארמית) מקיימים כינוס בין־לאומי. חמישה כינוסים התקיימו בחו"ל (ליידן,...
View Articleהשהיה והשעיה
המילים השהיה והשעיה שונות הן ביסודן, אך בהקשרים מסוימים שתיהן משמשות באותה משמעות. הַשְׁהָיָה היא עיכוב או הארכת משך הזמן של פעולה כלשהי. למשל: מנגנון השהיה במכשיר אלקטרוני, השהיה בסיפור עלילה להגברת...
View Articleזיכרונות כרך מא–מג, לשנים תשנ"ד–תשנ"ו
תוכן עניינים: מבואות החברים באקדמיה החלטות האקדמיה: א. החלטות בדקדוק החלטות האקדמיה: ב. החלטות במינוח החלטות האקדמיה: ג. מילים בשימוש כללי הישיבה המאתיים ואחת עשרה ברכות ואישור זיכרונות דברים דוח הנשיא...
View Articleברחובות ירושלים מאת גד בן־עמי צרפתי
לקריאת המאמר 'ברחובות ירושלים' מי היה בנימין מטודלה וכיצד הגיע סמל של עיר בספרד לפינת הרחוב הקרוי על שמו? כיצד הגיעו אוסישקין וארלוזרוב לשכונה של משוררי ספרד? והאם ידיעה בדקדוק עשויה לסייע לכותבי שלטי...
View Articleמילה עברית לפריפריה
הוועדה למונחי גאוגרפיה אנושית וּועדת המינוח המרכזית של האקדמיה ללשון העברית מבקשות את עזרת הציבור במציאת חלופה עברית למילה הלועזית פריפריה. המונח פריפריה משמש בהקשר הגאוגרפי ובהקשר הכלכלי-חברתי, והוא...
View ArticleClik here to view.
תרי"ג מצוות – פיוט לחג השבועות מאת רס"ג
אחד מסוגי הפיוטים הקדומים הוא פיוט 'אזהרות', שנועד להיאמר בשבועות והוא מפרט את תרי"ג המצוות – 613 מצוות עשה ולא־תעשה שבתורה – בניסוח פיוטי, בחריזה ובשורות קצובות. אחד מפיוטי האזהרות הכלולים ב'מאגרים'...
View ArticleClik here to view.
צַבָּע או צַבָּעִי?
רבים מתלבטים בשמו של בעל המקצוע העובד בצביעה. צורת השם התקנית היא צַבָּע – על משקל נַגָּר, טַבָּח, סַפָּר, דַּיָּל, זַמָּר ועוד. שמו של בעל המקצוע הזה רווח למדיי בספרות חז"ל, כגון בדברי המשנה "הצבע...
View Articleמה השאלות הנפוצות בענייני השפה העברית? (סיוון תשע"ו, יוני 2016)
בי' בסיוון תשע"ו, 16 ביוני 2016, מארחת המכללה האקדמית באשקלון את האקדמיה ללשון העברית לערב עיון לכבוד צאת ספרו של שמעון שרביט "תורת ההגה של לשון חכמים". במושב "האקדמיה ללשון העברית בפעולה" תיוחד הרצאתה...
View Articleתָּאֵב ותאווה
המילים תָּאֵב ותאווה דומות בצלילן וגם במשמען – שהרי שתיהן עניינן רצון ותשוקה. אף על פי כן לא ידוע על קשר היסטורי ביניהן. תַּאֲוָה גזורה מן השורש או"י המוכר גם מן המילים אִוָּה, הִתְאַוָּה, מַאֲוַיִּים...
View Articleחלופה עברית לפריפריה (סיוון תשע"ו, יוני 2016)
שאלת החלופה למילה פריפריה העסיקה את הוועדה למונחי גאוגרפיה אנושית של האקדמיה ללשון העברית שפעלה בשנים האחרונות באוניברסיטת בן־גוריון. המונח פרירפיה משמש בהקשר הגאוגרפי ובהקשר הכלכלי־חברתי, והוא מכוון...
View Articleתגובת האקדמיה ללשון העברית על העיסוק התקשורתי בחלופה העברית לפריפריה (סיוון...
הצעת הוועדה למונחי גאוגרפיה אנושית לתרגם את המילה פריפריה במילה שולה נדחתה בוועדת המינוח המרכזית של האקדמיה, ונשיא האקדמיה פרופ' משה בר־אשר מסתייג ממנה נמרצות. האקדמיה עומדת בקשר הדוק עם הציבור ויש לה...
View Article