Clik here to view.
קָרָא תִּגָּר
'התריס', 'מחה', 'יצא למאבק' למשל: חבר המועצה הוותיק קרא תיגר על ראש העיר המכהן והציג את מועמדותו לראשות העירייה. הצירוף לקרוא תיגר מקורו בלשון חכמים. כך למשל במדרש בראשית רבה (א, י) אנו קוראים על מחאת...
View ArticleClik here to view.
כֹּה לֶחָי
'כל הכבוד', 'ברכותיי' (ברכת שבח וחיזוק) למשל: כתבת דברים חשובים ואמיצים. הזדהיתי כמעט עם כל מילה. כה לחי! בשמואל א פרק כה דוד שולח עשרה נערים אל נבל הכרמלי ומורה להם לפתוח את השיחה בדרישה בשלום נבל:...
View Articleבארץ העברית – התכנסות חגיגית בבית נשיא המדינה לרגל יום העברית (טבת תשע"ו,...
ביום ראשון כ"ב בטבת תשע"ו, 3 בינואר 2015, תתקיים התכנסות חגיגית לפתיחת יום העברית תשע"ו בבית נשיא המדינה. ההתכנסות "בארץ העברית" תהיה במעמד הנשיא ראובן (רובי) ריבלין ובהשתתפות שרת התרבות והספורט חה"כ...
View Articleאושרה רשימת מונחים גדולה בחקר החברה (סוציולוגיה) (טבת תשע"ו, דצמבר 2015)
מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה את המילון למונחי הסוציולוגיה בישיבתה ביום שני ט"ז בטבת תשע"ו, 28 בדצמבר 2015. במילון כאלפיים מונחים, בהם חידושי לשון בחקר הסוציולוגיה: מונחי ארגונים, אתניות, סוציולוגיה...
View ArticleClik here to view.
דָּרַךְ כּוֹכָבוֹ
'עלה לגדולה', 'פָּרַץ וזכה במהירות להצלחה ולהכרה' למשל: בשלהי המאה השמונה עשרה דרך כוכבה של התנועה הרומנטית באירופה. הוריה העניקו לה חינוך מוזיקלי קפדני, וכבר בגיל צעיר דרך כוכבה כפסנתרנית מחוננת. באחד...
View ArticleClik here to view.
אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן חָבִיב
'האחרון, שהוא אהוב ויקר במיוחד' (ביטוי המציין את חשיבותו של מי שהוזכר בסוף) למשל: תודה לכל מי שהצטרפו אלינו למיזם "מתעשרים בעברית": לאנשי הרוח שבחרו מטבע אהוב, למאיירים ששלחו לנו מפרי עטם, ואחרונים...
View Articleפָּרַס או פָּרַשׂ?
מלכתחילה מתקיימים בעברית שני שורשים: האחד פר"ס בהוראת 'חתך' והאחר פר"שׂ בהוראת 'שָׁטַח', 'פיזר'. ואולם כבר בכתבי היד ובדפוסים של ספרות חז"ל אנו מוצאים שגם השורש השני, שהוראתו שיטוח ופיזור, נכתב לעתים...
View Articleספרד, צרפת ואשכנז – מי הן? מאת שושנה בהט
לקריאת המאמר איך נקשרו השמות המקראיים צרפת, ספרד ואשכנז לארצות אירופה ולאילו מקומות הם כוונו מלכתחילה? מאמר קצר מאת שושנה בהט עליה השלום המזמן לנו טיול בין דפי התנ"ך, דפי ההיסטוריה ומפת העולם. לקריאה...
View ArticleClik here to view.
מונחים דקדוקיים בחיבורים קראיים ביזנטיים מהמאה האחת-העשרה
במאה האחת-עשרה לסה"נ, החל מהשליש השני שלה, נכתבו בביזנטיון חיבורים קראיים בלשון העברית העוסקים בתחומים שונים, כגון הלכה, תאולוגיה ודקדוק. חיבורים אלה הושתתו על טקסטים שחיברו בערבית חכמים קראים...
View Articleמתבצרים בעברית: חלופה למילה בונקר
הוועדה למילים בשימוש כללי מחפשת חלופה עברית למילה בונקר. נשמח אם תצביעו להצעה הנראית לכם ביותר. תוכלו גם להציע הצעות משלכם. בונקר הוא מקלט מבוצר המשמש מחסה לחיילים, לכלֵי ירייה ולמִתקנים חיוניים. לרוב...
View Articleיַלְדָּה–יְלָדוֹת, שִׂמְלָה–שְׂמָלוֹת – על צורות הרבים של משקלי פַּעְלָה,...
המילים יַלְדָּה ושִׂמְלָה הן שתיים משמות עצם רבים השקולים במשקלים־אחים: יַלְדָּה במשקל פַּעְלָה ושִׂמְלָה במשקל פִּעְלָה. מלבד ההבדל בתנועתם הראשונה – פתח וחיריק – זהים שני המשקלים האלה בכול וידועים...
View Articleטען והטעין
שאלת לשון שחוזרת ועולה במציאות ימינו היא אם צריך לטעון את הטלפון הנייד (בעזרת מַטְעֵן) או להטעינו. השאלה הזאת נשאלת לא רק על טלפונים ניידים, אלא גם על תכנוֹת ועל מִטענים רגילים: האם לטעון את המִטען על...
View Articleאתר מאגרים התעדכן והתעשר בחיבורים רבים (שבט תשע"ו, ינואר 2015)
באתר "מאגרים" של מפעל המילון ההיסטורי נוספו חיבורים רבים, מהם קטנים מהם גדולים. בין החיבורים שנוספו נציין את החיבור הבלשני "מחברת מנחם" מאת מנחם בן־סרוק, שעיבודו הושלם והוא מוצג מעתה עם ערכים מילוניים;...
View ArticleClik here to view.
בני הזוג ארני ר'וולטר א'וינשל
מימין לשמאל: ד"ר שמחה אסף ליבוביץ, פרופ' משה בר-אשר, גב' ארני וינשל ומר וולט וינשל בט"ז בטבת תשע"ו (28 בדצמבר 2016) התקיים בבית האקדמיה ללשון העברית מעמד חגיגי שבו העניקה האקדמיה תעודות עמיתי כבוד לבני...
View ArticleClik here to view.
סבלנות וסובלנות
עברית ימינו מזמנת לנו שתי מילים דומות אך שונות במשמעותן: סַבְלָנוּת (patience) וסוֹבְלָנוּת (tolerance). שתיהן גזורות מאותו השורש – סב"ל – שבראשונה היה בעל משמעות פיזית ממש: לסבול פירושו 'לשאת משא'. כך...
View Articleפרופ'משה בר־אשר בשיחה עם אודי אביסרור (שבט תשע"ו, פברואר 2016)
ביום חמישי, 4 בפברואר 2016, כ"ה בשבט תשע"ו, התארח פרופ' משה בר־אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית, בתכניתו של אודי אביסרור "רגעי ציונות" ברשת א'. פרופ' בר־אשר מספר על אהבתו לעברית שהחלה עוד בילדותו במרוקו...
View ArticleClik here to view.
בקי או בקיא?
רבים שואלים כיצד יש לכתוב – בקי או בקיא? נקדים ונאמר ששני הכתיבים נכונים. המילה בָּקִי מתועדת לראשונה בספרות חז"ל. למשל במשנה במסכת עירובין (ד, ח) מדובר על מי שאינו בקי בהלכה, וכך כתובה המילה (בלי...
View Articleעברית לכל המשפחה
מיהו דוד? בתנ"ך 'דוד' הוא אחי האב ו'דודה' היא אחות האב וגם אשת הדוד. השימוש במילים אלו לציון קרבה דווקא מצד האב אינו מקרי, שכן בעת העתיקה הייתה חשיבות רבה יותר לקרבה מצד זה, למשל בהקשר של ירושה (הערבית...
View Articleאיך מפסקים רשימות?
רבים מתלבטים כיצד לפסק רשימות שבהן כל סעיף בא בשורה נפרדת. האקדמיה לא קבעה כללים בעניין זה. ההחלטה איך לפסק נתונה אפוא לשיקול דעתו של הכותב או העורך לפי העניין ולפי סגנונו. בפועל יש שלוש אפשרויות: א....
View Articleשיבוץ מילים יווניות בחיבורים קראיים ביזנטיים
במאה האחת־עשרה, החל מן השליש השני שלה, שקדו קראים ביזנטים, ובראשם טוביה בן משה, על תרגום לעברית של טקסטים ערביים אשר כתבו חכמים קראים בירושלים. מטרת התרגום הייתה להנגיש את היצירות הירושלמיות לתושביה...
View Article