הספר שפתנו במראות היה המילון העברי המצויר הראשון (1943) וסייע לעולים ארצה להתוודע אל השפה העברית ולהפוך אותה ללשונם. ספר זה הוא יוזמה חלוצית, מעשה ידיו של איש אחד, דויד אטינגר שהשקיע בספר מזמנו, ממרצו ומהונו – הוא ליקט מאות מילים ומושגים מכל ענפי החיים, מיינם לפי נושאים, הציג לצידם את המונחים העבריים הרווחים (ואף הציע מונחים מקוריים משלו, במידת  הצורך), וכל אחד מהם מלווה בציור הממחיש אותו ובדרך זו מסביר את משמעותו. מהדורה שלישית של הספר ראתה אור בהוצאת "דביר" בשנת 1950 וזכתה להוקרתם של ועד הלשון ושל ראש הממשלה דויד בן־גוריון ושר החינוך והתרבות זלמן שזר, לביקורות מחמיאות בעיתונות ולהצלחה מסחרית.

בשנת 1956 זכה הספר שפתנו במראות – מילון בציורים ב"פרס קוגל למדע וחכמת ישראל" מטעם עיריית חולון. בנימוקי ועדת הפרס נאמר בין השאר: "…מי שעסק פעם במלאכה זו של מילונות, יודע כמה מפרכת עבודה זו של עיון במילונים ובספרים מקצועיים. אבל המחבר עשה יתרה מזו: הוא הלך מסדנה לסדנה ממשרד למשרד, סייר בבתי־חרושת ובמוסדות, שוחח עם אומנים ואמנים ושוליות, הקים בנין הדור נאה. יש במחבר ובספר גם טעם זקנים וגם משום מרץ נעורים".

children clothes

poultry

instruments

instru words

דויד אטינגר (1878–1959)

דויד אטינגר נולד בשנת 1878 באומן שברוסיה להוריו יונה ודינה אטינגר – נצר למשפחה שנמנתה עם ראשוני חובבי ציון באודסה. עם נישואיו לרחל (1909) השתלב בעסקי המשפחה הרחבה של חותנו חיים כהן (קהאן) – בעיקר סחר בעצים ובנפט שהתפשט על פני מדינות רבות באירופה. כבעלי תודעה ציונית חזקה, הרחיבה המשפחה את פעילותה אף לארץ ישראל ובין השאר תרמה להקמת בית הספר "תחכמוני" ביפו ולגאולת שכונת "מקור חיים" בירושלים.

דויד אטינגר, שקיבל בנעוריו חינוך עברי, הגשים את חלומו ועלה עם משפחתו לארץ ישראל בשנת 1924, והתיישב בחיפה. כראשון העולים ארצה מקרב בני משפחת כהן, הוא היה נציג המשפחה בפעילותה בארץ. הוא יזם והקים בחוף השמן בחיפה מערך שאיבה ומכלי ענק לקליטת נפט גולמי שיובא במכליות ימיות מאירופה. כמו כן היה שותף ליוזמתן של שבע משפחות מריגה להקמת קונצרן עלית ברמת גן וכמצוין לעיל ניכרת תרומתו גם בתחום הרוח והתרבות.

דויד אטינגר במעמד קבלת פרס ל"מדע וחכמת ישראל" בשנת 1957 על יד ראש עירית חולון מר פ. אילון.

The post שפתנו במראות appeared first on האקדמיה ללשון העברית.

בארכיון שלנו מצאנו פרסום מעניין של ארגון קל"ע – הקרן ללשון העברית: "טופס דווח על מפגע לשוני". הטופס הפונה לציבור הרחב התפרסם ככל הנראה באחד העיתונים בסוף שנות השבעים של המאה העשרים, ואף זכה לחסות מסחרית של אחד הבנקים הגדולים. אף שעברו בסך הכול כמה עשורים מפרסומו, הוא נראה כי הוא שייך למציאות אחרת.

הציבור נקרא לדווח על "כל עוות, קלקול או פגיעה בלשון העברית ברשות הרבים: בדיבור, בתרגום, בכתב, בכתיב, בלע"ז, בעתונים, ברדיו, בטלוויזיה, בשילוט, בטפסים רשמיים של מוסדות שלטון, מוסדות ציבור, מפעלים, עסקים, שרותים לציבור וכו'."

על המודעה חתומה "קרן הלשון העברית", ובמודעה הציבור הרחב אף מוזמן להשיא תרומה, להצטרף כחבר לקרן ולפעול לחיזוק הלשון העברית.

קל"ע – קרן ללשון העברית ע"ש דויד אטינגר

את הקרן יסד משה (אטינגר) אָטֵר, והיא שמה לה למטרה לבער את הלעז מן השיח הציבורי, לחזק את מעמדה ואת נוכחותה של השפה העברית, לעדכן אותה, להעשירה ולהנחיל אותה לחוגים רחבים ובהם צה"ל. הקרן נוסדה בי"ג במרחשוון תשל"ח, 25 באוקטובר 1977.

מימיה הראשונים פעלה קל"ע לחקיקת חוק נגד התפשטות הלעז ולחיזוק הלשון העברית בארץ. היא עסקה גם בטיפוח תרבות הלשון, ההגייה העברית והסגנון העברי, וכן בשאלות הקשורות בהנהגת כתיב עברי שימושי. בינואר 1979 אירח נשיא המדינה יצחק נבון כינוס של קל"ע. בכינוס זה התריע משה אטר מפני נסיגתה של העברית למעמד של שפה משנית שאומנם מפטפטים בה אבל אין שולטים בה. כחצי שנה לאחר מכן פורסם בעיתונות היומית קול קורא מטעם קל"ע שהציע מתווה לחיזוק מעמדה של העברית במרחב הישראלי. חתמו על המודעה שבעים וארבעה אישי ציבור ובכללם חברי כנסת, אנשי אקדמיה, סופרים ואוֹמנים.

ד"ר משה (אטינגר) אָטֵר (1910–1990)

משה (אטינגר) אטר נולד לדויד ורחל אטינגר בשנת 1910 ביקטרינוסלב שבאוקראינה, שם קיבלו ילדי המשפחה חינוך בעברית. ב־1921 עברה המשפחה למוסקווה למשך שנתיים ומשם עברה לברלין. בשנת 1924 עלה עם משפחתו ארצה, והוא נער בן 14. הוא החל את לימודיו בבית הספר הריאלי בחיפה, ולפני תום לימודיו נסע לברלין ללימודים אקדמיים באוניברסיטת הומבולט. בשנת 1933 קיבל תואר דוקטור בכלכלה ופילוסופיה.

ב־1934 שב משה ארצה והתמנה לעורכו הכלכלי של עיתון הארץ. ב־1949 ביקש ממנו דוד רמז להשתלב בשירות המדינה. לאחר כמה שנים פרש והתמנה לעורך הכלכלי של העיתון ג'רוזלם פוסט, תפקיד שמילא עד לפרישתו לגמלאות ב־1975.

בצד עבודתו העיתונאית ועיסוקו בכלכלה היה ד"ר משה אטר איש רחב אופקים, יודע ספר ושלט בחמש שפות. הוא תרגם לעברית וערך כתריסר ספרים ובהם את שירתו של רילקה (ספרי תרשיש, תשכ"ג; ספרית הפועלים, תשל"ז), כתב ספרי הגות על העברית "מה אני שח – עיונים בלשון האדם" (דביר, 1986), "עברית שפה חיה" (1989), וכן "האיש פרויד והמונותאיזם" (אנגלית, מגנס 1992).

משה אטר היה קנאי לשפה העברית והקדיש חלק ניכר מזמנו ומכוחותיו לחקר השפה ולטיפוחה. בהיותו מקורב לחוגי הכנענים הוא ראה בשפה את אחד מעמודי התווך של הלאומיות העברית המתחדשת, היה  חבר בוועדה למונחי כלכלה של ועד הלשון העברית, ונמנה עם מייסדי התנועה למען ארץ ישראל השלמה. הוא חידש מונחים בעברית בעיקר בתחום הכלכלה.

עם צאתו לגמלאות הקים משה אטר את קל"ע – קרן הלשון העברית ע"ש אביו דויד אטינגר.

ד"ר משה (אטינגר) אָטֵר (1910–1990)

The post טופס דיווח על מפגע לשוני appeared first on האקדמיה ללשון העברית.

מילון עברי–עברי

האקדמיה ללשון העברית מעמידה לרשות הגולשים באתר מידע מילוני על המילים העבריות על יסוד מילון ההווה:

• הגדרה מילונית.
• פרטים דקדוקיים (חלק דיבור, שורש, נטיית הפועל).
• הערות תקן וניסוח במידת הצורך.
• צירופים שבהם המילה נתונה ופירושיהם.

המילון נמצא בתהליך פיתוח ומתעדכן מעת לעת.

דף המילה

"דף המילה" הוא דף התוצאות שתקבלו מכל מאגרי האקדמיה כאשר תבחרו מילה או צירוף באמצעות חלונית החיפוש:

• מידע מילוני על המילה העברית – מן המילון.
• קישורים למידע נרחב באתר האקדמיה – הסברים דקדוקיים, גלגולי משמעות, חלופות עבריות, החלטות תקן וניסוח ועוד.
• המילה במילוני המונחים המקצועיים של האקדמיה, וקישור למידע המלא באתר המונחים.
• מבט היסטורי על השינויים בתפוצת המילה לאורך הדורות, וקישור למובאות באתר "מאגרים" של מפעל המילון ההיסטורי.

The post מילון עברי–עברי ודף המילה appeared first on האקדמיה ללשון העברית.

אושרה בקשת איגוד האינטרנט הישראלי להקצות את ".ישראל" כסיומת המדינתית לשמות המתחם (דומיינים) בעברית. הסיומת נבחרה בהמלצת האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה >>

The post ".ישראל" appeared first on האקדמיה ללשון העברית.

סימן שאלה בשאלה עקיפה

לא פעם אנו נשאלים אם יש להטיל סימן שאלה לאחר שאלה עקיפה.
ממש כמו במשפט הקודם – התשובה היא שלילית.

נתבונן בשני המשפטים האלה:

(א) שאלה ישירה – מה השעה?
(ב) שאלה עקיפה – נשאלתי מה השעה.

המטיל סימן שאלה בסוף משפט ב, היינו – נשאלתי מה השעה? – שואל שאלה אחרת: "האם נשאלתי מה השעה?". בעברית לדורותיה שאלות שהתשובה עליהן היא 'כן' או 'לא' יכולות להיפתח גם בלי מילת שאלה: "אַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו?" (בראשית כז, כד); "עישרתן? עירבתן?" (שבת ב, ז).

נראה שהטלת סימן השאלה במקרים האלה היא היגררות אחר מהות הטקסט כולו (משפט שאלה) אף שמבחינה תחבירית אין מדובר בשאלה (ונשים לב כי בקריאה הוא אינו מתנגן כמשפט שאלה). 

האם או אם

עוד התלבטות הקשורה לשאלה עקיפה נוגעת למילה 'האם': היש לכתוב 'האם' או 'אם' בראש שאלה עקיפה שהתשובה עליה היא 'כן' או 'לא'? תשובתנו: יש לכתוב 'אם' ולא 'האם'.

• שאלה ישירה: האם קיבלת את המסר?
• שאלה עקיפה: לא הודעת לי אם קיבלת את המסר. (ולא: לא הודעת האם קיבלת את המסר)

הרחבה: מניין לנו 'האם'?

המילה האם מורכבת מה' השאלה וממילת התנאי אם. שני רכיבים אלו שימשו כל אחד בפני עצמו במשפטי שאלה, ונתאחו בשלב מאוחר יותר בתולדות העברית. הינה פירוט הדברים.

בתנ"ך באה ה' השאלה בראש שאלות שהתשובה עליהן היא 'כן' או 'לא', הן לפני שאלה ישירה הן לפני שאלה עקיפה:

• שאלה ישירה: "הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ?" (בראשית ג, יא)
• שאלה עקיפה: "לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (בראשית ח, ח)

מילת התנאי 'אם' משמשת גם היא בהקשרים הללו. בדרך כלל היא עומדת בראש האיבר השני במשפט שאלה ישירה:

• "הֲנֵלֵךְ אֶל רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה אִם נֶחְדָּל" (מלכים א כב, טו).

אך בשאלה עקיפה היא עשויה לעמוד גם בפני עצמה:

• "לְכוּ דִרְשׁוּ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן אִם אֶחְיֶה מֵחֳלִי זֶה" (מלכים ב א, ב).

שימושים אלה מודגמים יפה בשני פסוקים בשיר השירים: "לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן" (ו, יא) לצד "נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן" (ז, יג).

ה' השאלה חדלה לשמש (כמעט) לחלוטין בלשון חכמים. לפני שאלה ישירה תבוא בדרך כלל המילה כלום: "אמר לזה שעמו: כלום שתינו רביעית יין איטלקי? אמר לו: הן" (תוספתא פסחים ב, טז); ולפני שאלה עקיפה תבוא המילה אם: "שור שנגח את הפרה… ואין ידוע אם עד שלא נגחהּ ילדה אם משנגחהּ ילדה" (בבא קמא ה, א).[1] מילים מקבילות ל'כלום' ול'אם' בתפקידים האלה מצויות ביוונית ולדעת חוקרים ייתכן שהן שתרמו לדחיקתה של ה' השאלה.

המילה האם לפני שאלה ישירה החלה נפוצה בחיבורים מראשית תקופת ההשכלה. אין זו אלא הרכבה של ה' השאלה המקראית לציון שאלה ישירה ו'אם' לציון שאלה עקיפה.[2]

מעתה נוצרה הבחנה: האם לפני שאלה ישירה; אם לפני שאלה עקיפה.

אף ש'האם' משמשת עד ימינו, יש בעלי סגנון ועורכי לשון שמבקשים להימנע ממנה, וממליצים לדבוק בכינויי השאלה שירשנו מן המקורות: ה' השאלה או 'כלום'. אומנם ההתלבטות הזאת איננה קיימת בלשון הדיבור ואף בכתיבה המשקפת את לשון הדיבור או הקרובה אליה – שכן די בהנגנה או בהוספת סימן שאלה, ואולם בכתיבה עיונית או רשמית נראה שאין מנוס מ"לסמן" שאלה ישירה באמצעות אחת ממילות השאלה.

יש לציין כי בעברית החדשה נהוגה ה' השאלה בלשון מליצית, בשירה ובספרות. כך למשל בשיר "ואולי" של רחל: "הוֹי כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי, הֶהָיִית אוֹ חָלַמְתִּי חֲלוֹם"; ואולם פה ושם היא משמשת גם בהקשרים מוכרים יותר, כמו "הידעת?", "האומנם?".

_______________________________

[1] בהקשרים קרובים כמו שאלות רטוריות או הבעת תמיהה משמשות גם מיליות אחרות, כגון 'שמא', 'וכי (אפשר)', 'והלוא' ועוד.

[2] בשני מקראות נקרית המילה 'האם' בדיבור ישיר (במדבר יז, כח; איוב ו, יג), ואולם מבחינה פרשנית קשה לקבוע אם אומנם מדובר במשפט שאלה. בימי הביניים נתחדש השימוש בה זעיר פה זעיר שם, ואולם החל מן המאה השמונה עשרה הוא נתקבע התקבעות מוחלטת.

The post שאלה עקיפה appeared first on האקדמיה ללשון העברית.

פרופ' יעקב שויקה, חוקר הבלשנות החישובית ומאגרי הטקסטים והמילונאי, הלך לעולמו.

יעקב שויקה (1936–2020) היה פרופסור במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר־אילן, והיה ראש המכון לאחזור מידע ולבלשנות חישובית באוניברסיטה. הוא היה מומחה לניתוח ממוחשב של טקסטים ומאגרי טקסטים גדולים, עיבוד ממוחשב של שפות בכלל ושל עברית בפרט, ובמחשוב של ענפים בבלשנות: המילונאות, המורפולוגיה והתחביר.

בריאיון לזאב גלילי מעיתון מקור ראשון הוא דיבר על המילון שיזם וערך – מילון "רב מילים" – המילון השלם לעברית החדשה: "התפיסה המודרנית אומרת שהמילון צריך להיות מתאר ולא נורמטיבי. היינו: הוא יכלול את כל השפה החיה, הכתובה והמדוברת, תקנית ולא תקנית כאחת (כמובן תוך ציון התקניות והמשלב של כל מילה)". הוא סבר כי גם מילון לשפה חיה צריך להתבסס על קורפוסים כדי להגיע לפירוט ולמיצוי של כל משמעויות המילה: "עד לשנות השבעים כל המילונים זלזלו בזה, או שלא עמדה לרשותם היכולת הטכנית לממש זאת. ההנחה הייתה שמי שמכיר את המילה מבין אותה. הם הסתפקו בעיקר בדוגמאות מן הספרות ומן המקורות, שבעצם תיעדו את המילים ולא תמיד הסבירו. ב'רב מילים' ההסבר הוא על פי ההקשר שבו מופיעה המילה בטקסטים שבבסיס הנתונים של המילון".

שויקה היה מעורב במיזמים חשובים במילונאות העברית ובניתוח הכתבים העבריים (המידע מתוך אתר ויקיפדיה):

• בשנים 1962–1965 פיתח שויקה את המנתח המורפולוגי הממוחשב הראשון לשפה העברית.
• בשנת 1966 הצטרף לפרויקט השו"ת באוניברסיטת בר אילן – מהמיזמים הראשונים והמקיפים ביותר בעולם לאחזור מידע בטקסט מלא, ובשנים 1974–1986 עמד בראשו.
• בשנים 1983–1985 היה יועץ ראשי למחשוב למערכת האנציקלופדיה העברית, והיה אחראי על ההפקה הממוחשבת של כרך המפתח.
• בשנים 1988–1996 היה החוקר הראשי של פרויקט 'רב מילים' לבלשנות חישובית עברית ולמילונאות אלקטרונית של המרכז לטכנולוגיה חינוכית ואחראי לפיתוח מערכות ממוחשבות לטיפול מתקדם בעברית: מילון ממוחשב, נקדן טקסט, מערכת לניתוח מורפולוגי ועוד. היה ראש המערכת של מילון 'רב מילים'.
• מאפריל 2005 עמד בראש המחשוב של פרויקט פרידברג לגניזת קהיר, שמטרתו ליצור מאגר מידע שיכלול את כל דפי הגניזה, את פיענוחם ואת המחקרים שפורסמו בעניינם ולהנגיש אותו במרשתת.

על עבודותיו זכה בכמה פרסים ובהם פרסי איל"א, פרס ראש הממשלה לתוכנת מחשב לשנת 1997 ופרס מרכוס כץ לשנת תשע"ט על תרומתו לחקר ההלכה וליישומה בחיים המודרניים.

האקדמיה לשון העברית משתתפת בצער משפחתו הענפה של פרופ' יעקב שויקה על לכתו.

The post פרופסור יעקב שויקה זיכרונו לברכה appeared first on האקדמיה ללשון העברית.

עברי, כתוב עברית! בארכיון שלנו מצאנו מכתב המעיד על דבקותם של אנשים בוועד הלשון בעברית: בקיץ תרצ"ז (1937) התקבל במשרדו של שמואל ייבין, שהיה באותה השעה המזכיר המדעי של ועד הלשון בתל אביב, מכתב בגרמנית מאת ד"ר רודולפינה מנצל, שהייתה ככל הנראה בביקור בארץ ושהתה במקווה ישראל במטרה להכשיר מאלפי כלבים של "ההגנה". ייבין סירב להשיב לפנייה ונימוקו עימו: "לדאבוני הרב רואה אני חובה להחזיר לך את מכתבך מבלי לטפל בו, כי איננו כתוב עברית".

ייבין הסביר את החלטתו: "מובטחני, כי אילו היית צריכה לפנות לאיזה מוסד ממשלתי או קונסול של מדינה זרה, היית מוצאת אדם שיכתוב לך מכתב בשפה הזרה הרשמית המתהלכת בארץ (אנגלית), ובוודאי לא יקשה למצוא במקווה־ישראל בן אדם שיענה לבקשה לכתוב מכתב עברי למוסד עברי".

ייבין סיים את מכתבו בהבטחה: "לכשאקבל ממך מכתב כתוב עברית אענה ברצון רב לבקשתך ואביא את שאלותיך לדיון בפני הועדות המוסמכות לכך".

שמואל ייבין (תרנ"ו–תשמ"ב, 1896–1982) שימש מזכיר מדעי של ועד הלשון בתל אביב בשנים תרצ"ד-תש"ב (1934–1942), ושימש מתרגם ראשי של ממשלת המנדט. לימים היה חבר ועד הלשון, ומשנוסדה האקדמיה היה מחבריה הראשונים.

The post מכתב עברי למוסד עברי appeared first on האקדמיה ללשון העברית.

סדנת זום לשיפור הטקסט המשפטי על קצה המזלג – 8 שעות אקדמיות ב־4 מפגשים

הצטרפו אלינו לסדנה קצרה לדיון על הנושאים האלה:

ניסוח טקסט משפטי בהיר, תמציתי וידידותי;

תקניות הטקסט – לימוד פרקי ניסוח, כתיב ופיסוק והכרת כלי עבודה.

בסדנה נלמד פרקי ניסוח אחדים ונתרגל אותם בטקסטים משפטיים.

מנחה: ד"ר אורלי אלבק

התאריכים:

יום שני, כ"א בתמוז תש"ף (13 ביולי) 18:00 – 19:30

יום רביעי, כ"ג בתמוז תש"ף (15 ביולי) 18:00 – 19:30

יום שני, כ"ח בתמוז תש"ף (20 ביולי) 18:00 – 19:30

יום רביעי, א' באב תש"ף (22 ביולי) 18:00 – 19:30

המחיר: 280 ₪​

The post סדנת זום לשיפור הטקסט המשפטי על קצה המזלג appeared first on האקדמיה ללשון העברית.

בהרצאה תידון השאלה אם יש להתערב בתהליכים המתרחשים בלשון טבעית, או שמא יש להניח לה לנפשה. שאלה זו העסיקה חוקרי לשונות טבעיות, וגם חוקרי העברית עסקו בה בדורות האחרונים. נכיר גישות שונות – גישות טהרניות וגישות מתירניות, ונתאר את גישת האקדמיה ללשון העברית להכוונת הלשון בימינו.

המרצה: ד"ר גבריאל בירנבאום, מילא תפקידים בכירים באקדמיה ללשון – הוא היה המזכיר המדעי וחוקר בכיר במפעל המילון ההיסטורי.

המחיר: 30 ₪

The post הרצאה מקוונת: עברית נכונה – האם היא קיימת? appeared first on האקדמיה ללשון העברית.

yyutyutuy

The post yiuyiyui appeared first on האקדמיה ללשון העברית.

אתם מוזמנים להירשם לשלוש פעילויות מקוונות שיתקיימו בחודש הבא: סדנת זום לשיפור הטקסט המשפטי; סדנת פיסוק מרחוק; הרצאה לציבור הרחב.

המשך קריאה >>

The post הירשמו להשתלמויות שלנו appeared first on האקדמיה ללשון העברית.

 הזמנה להציע הצעות
גיוס משאבים ויחסי ציבור בצפון אמריקה

1. האקדמיה ללשון העברית ("האקדמיה") מפרסמת בזאת מכרז להגשת הצעות לשירותי גיוס משאבים ויחסי ציבור בצפון אמריקה.

2. רשאים להגיש הצעות מי שעונים על שני התנאים האלה: (1) חברות שהתאגדו לפי חוק בארצות הברית ("ארה"ב") או עסקים שאינם אמריקאיים אך מחזיקים במשרד קבוע בארה"ב; ו (2) בעלי 10 שנות ניסיון לפחות בפעילות של גיוס משאבים ויחסי ציבור בצפון אמריקה.

3. תקופת החוזה בין האקדמיה ובין הספק הזוכה תהיה ל-12 חודשים. לאקדמיה תהיה הרשאה בלעדית, כפוף למתן הודעה בכתב להצעה הזוכה, להאריך את התנאי המקורי בשלוש תקופות נוספות של 12 חודשים כל אחת.

4. במסמכי המכרז ובכל עדכון שלהם אפשר לעיין באתר האקדמיה במרשתת החל מיום חמישי, כ"ו בסיון תש"ף, 18 ביוני 2020 בכתובת כאן.

5. שאלות ובירורים בנוגע למכרז יש לשלוח לכתובת sarithm@hebrew-academy.org.il לא יאוחר מיום חמישי, ד' בתמוז תש"ף, 25 ביוני 2020.

6. את ההצעות בצירוף כל המסמכים הדרושים, כמפורט במכרז, יש להגיש לא יאוחר מיום חמישי, י"ז בתמוז תש"ף, 9 ביולי 2020 בתיאום בטלפון מספר 97226493555+ בימים א-ה בשעות 14:00-9:00 במזכירות האקדמיה בקריית האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים.

7. הודעה זו כוללת מידע כללי וראשוני בלבד, והתנאים המפורטים במסמכי המכרז הם שיקבעו בכל מקרה. לוועדת המכרז הזכות לשנות או לעדכן את תנאי המכרז וכן לשאת ולתת עם מציעים – הכול לפי תנאי המכרז.

בכבוד רב,

טלי בן יהודה
מנכ"לית האקדמיה ללשון העברית

The post הודעה על מכרז appeared first on האקדמיה ללשון העברית.

לצפייה במבחר סריקות מן המילון

הספר שפתנו במראות היה המילון העברי המצויר הראשון (1943), וסייע לעולים ארצה להתוודע אל השפה העברית ולהפוך אותה ללשונם. ספר זה הוא יוזמה חלוצית, מעשה ידיו של איש אחד: דוד אטינגר. אטינגר השקיע בספר מזמנו, ממרצו ומהונו – הוא ליקט מאות מילים ומושגים מכל ענפי החיים, מיינם לפי נושאים, הציג לצידם את המונחים העבריים הרווחים (ואף הציע מונחים מקוריים משלו, במידת הצורך), וכל אחד מהם מלווה בציור הממחיש אותו ובדרך זו מסביר את משמעותו. מהדורה שלישית של הספר ראתה אור בהוצאת "דביר" בשנת 1950 וזכתה להוקרתם של ועד הלשון ושל ראש הממשלה דוד בן־גוריון ושר החינוך והתרבות זלמן שזר, לביקורות מחמיאות בעיתונות ולהצלחה מסחרית.

בשנת 1956 זכה הספר שפתנו במראות – מילון בציורים ב"פרס קוגל למדע וחכמת ישראל" מטעם עיריית חולון. בנימוקי ועדת הפרס נאמר בין השאר: "…מי שעסק פעם במלאכה זו של מילונות, יודע כמה מפרכת עבודה זו של עיון במילונים ובספרים מקצועיים. אבל המחבר עשה יתרה מזו: הוא הלך מסדנה לסדנה ממשרד למשרד, סייר בבתי־חרושת ובמוסדות, שוחח עם אומנים ואמנים ושוליות, הקים בנין הדור נאה. יש במחבר ובספר גם טעם זקנים וגם משום מרץ נעורים".

poultry

bread

trees

telescop

Glubus

children clothes

דוד אטינגר (1878–1959)

דוד אטינגר נולד בשנת 1878 באומן שברוסיה להוריו יונה ודינה אטינגר – נצר למשפחה שנמנתה עם ראשוני חובבי ציון באודסה. עם נישואיו לרחל (1909) השתלב בעסקי המשפחה הרחבה של חותנו חיים כהן (קהאן) – בעיקר סחר בעצים ובנפט שהתפשט על פני מדינות רבות באירופה. כבעלי תודעה ציונית חזקה, הרחיבה המשפחה את פעילותה אף לארץ ישראל ובין השאר תרמה להקמת בית הספר "תחכמוני" ביפו ולגאולת שכונת "מקור חיים" בירושלים.

דוד אטינגר, שקיבל בנעוריו חינוך עברי, הגשים את חלומו ועלה עם משפחתו לארץ ישראל בשנת 1924, והתיישב בחיפה. כראשון העולים ארצה מקרב בני משפחת כהן, הוא היה נציג המשפחה בפעילותה בארץ. הוא יזם והקים בחוף השמן בחיפה מערך שאיבה ומכלי ענק לקליטת נפט גולמי שיובא במכליות ימיות מאירופה. כמו כן היה שותף ליוזמתן של שבע משפחות מריגה להקמת קונצרן עלית ברמת גן. כמצוין לעיל ניכרת תרומתו גם בתחום הרוח והתרבות.

דוד אטינגר (עומד משמאל) מקבל את הפרס ל"מדע וחכמת ישראל"
מידי ראש עיריית חולון פנחס אילון, 1957

The post שפתנו במראות appeared first on האקדמיה ללשון העברית.

בְּרֵזֵנְט הוא בד חזק ואטום למים המשמש כיסוי וציפוי (באנגלית: tarpaulin). החלופה העברית שנקבעה תמורתו היא אַבַּרְזִין.

המילה אברזין מופיעה בארמית של התלמוד הבבלי במשמעות 'כיסוי' (לאוכף למשל): "מעיקרא משכא, השתא אברזין" (בבא קמא סו ע"ב), כלומר: מתחילה (נקרא) 'עור', עתה (נקרא) 'כיסוי'. כידוע התלמוד הבבלי לא הגיע לידינו בנוסח מנוקד, ולמילה הוצעו ניקודים שונים אֲבַרְזֵין, אֲבִרְזִין או אַברְזִין. אל הארמית הבבלית הגיעה המילה 'אברזין' מן הפרסית – abarzēn – המורכבת משני יסודות: abar 'מעל'; zēn 'אוכף'.[1]

ומהיכן הגיע ללשוננו הברזנט?

המילה ברזנט נשאלה לעברית מן הרוסית (Брезент), והיא מוכרת כך גם מפולנית (brezent). מילה זו התגלגלה לרוסית במאה השמונה עשרה מן המילה ההולנדית presenning באותה משמעות (משמשת גם בגרמנית ובלשונות סקנדינביות). אף בהולנדית אין זו אלא גלגול של praecinctus בלטינית במובן 'חגירה' או 'הקפה', וגם 'כסות'.[2]

המילה 'אברזין' מופיעה תמורת 'ברזנט' במילונים עבריים משנות השלושים של המאה הקודמת, ולפי שעה לא נתחוור מי הוא זה שחידש את השימוש בה. מכל מקום אף שלטינית ופרסית שתיהן שפות הודו־אירופיות, נראה שאין קשר בין שתי המילים. ככל הנראה שָׁאַף מחדש המילה להמיר מילה לועזית במילה מן המקורות, ונסמך על המשמעות והצליל הקרובים.

____________________

[1] יש הקושרים מילה זו למילה אחרת בארמית בבלית – ברזא במשמעות 'רצועה' – כמו בפתגם העממי הנזכר במסכת חגיגה "יאה עניותא ליהודאי כי ברזא סומקא לסוסיא חיורא" [=יפה עניות ליהודים כרסן אדום לסוס לבן] (ט ע"ב).

[2] מן המילה praecingere: התחילית prae- – 'מעל'; cingere – 'לחגור', 'להקיף'.

The post אברזין appeared first on האקדמיה ללשון העברית.

צילום: ברוך גיאן

הגאוגרף יהודה זיו (תרפ"ו–תש"ף, 1926–2020) הלך לעולמו שְׂבע שנים ומעשים.

יהודה זיו שילב בחייו המקצועיים את שלוש אהבותיו: הגאוגרפיה של ארץ ישראל, ההדרכה והלשון. זיו היה איש הפלמ"ח ובהמשך התגייס לשירות קבע במדור לידיעת הארץ במפקדת קצין החינוך הראשי בצה"ל והקים בה את מדור חוי"ה. הוא היה חבר בוועדת השמות הממשלתית משנת 1972 ועד מותו, ועמד בראש ועדת המשנה לשמות יישובים. הוא פרסם מאמרים וספרים בתחום ידיעת הארץ ובהם עסק גם בענייני לשון. אחד מספריו הוא "רגע של מקום: סיפורים מאחורי שמות מקומות" בהוצאת "צבעונים" (תשס"ה). כמה ממאמריו ראו אור בכתב העת "לשוננו לעם" בהוצאת האקדמיה ללשון העברית, ומתוכם אנחנו מביאים כאן שניים.

• "'על ערבים בתוכה תלינו כינורותינו' – על שמות מקומות ערביים מדומים", לשוננו לעם מט, ד (תשנ"ח), עמ' 181–183

לקריאת המאמר

• "איך אומרים 'הוֹרְסְט' בעברית?", לשוננו לעם נא–נב, א (תש"ס–תשס"א), עמ' 39–41

לקריאת המאמר

The post לזכרו של יהודה זיו appeared first on האקדמיה ללשון העברית.

חפשו באמצעות חלונית החיפוש הראשית מילה שמעניינת אתכם, ואנחנו נעמיד לרשותכם מידע מילוני ומידע מכל מאגרי האקדמיה ללשון העברית על המילה (או על הצירוף) שבחרתם.

מילון עברי–עברי

האקדמיה ללשון העברית מעמידה לרשות הגולשים באתר מידע מילוני על המילים העבריות על יסוד מילון ההווה:

• הגדרה מילונית
• פרטים דקדוקיים (חלק דיבור, שורש, נטיית הפועל)
• הערות תקן וניסוח במידת הצורך
• צירופים שבהם המילה נתונה ופירושיהם.

המילון נמצא בתהליך פיתוח ומתעדכן מעת לעת.

דף המילה

"דף המילה" הוא דף התוצאות שתקבלו מכל מאגרי האקדמיה כאשר תבחרו מילה או צירוף באמצעות חלונית החיפוש:

• מידע מילוני על המילה העברית – מן המילון
• קישורים למידע נרחב באתר האקדמיה – הסברים דקדוקיים, גלגולי משמעות, חלופות עבריות, החלטות תקן וניסוח ועוד
• המילה במילוני המונחים המקצועיים של האקדמיה, וקישור למידע המלא באתר המונחים
• מבט היסטורי על השינויים בתפוצת המילה לאורך הדורות, וקישור למובאות באתר "מאגרים" של מפעל המילון ההיסטורי.

The post מילון עברי–עברי ודף המילה appeared first on האקדמיה ללשון העברית.

בארכיון שלנו מצאנו חלופת מכתבים מעניינת המעידה על הלהט והדבקות של בני הדור המייסד למדינה לשפה העברית, ולא רק אנשי הלשון מהם.

בקיץ תרצ"ז (1937) התקבל במשרדו של שמואל ייבין, שהיה באותה השעה המזכיר המדעי של ועד הלשון בתל אביב, מכתב בגרמנית מאת ד"ר רודולפינה מנצל, שהייתה ככל הנראה בביקור בארץ ושהתה במקווה ישראל במטרה להכשיר מאלפי כלבים של "ההגנה". ייבין סירב להשיב לפנייה ונימוקו עימו: "לדאבוני הרב רואה אני חובה להחזיר לך את מכתבך מבלי לטפל בו, כי איננו כתוב עברית"

ייבין הסביר: "מובטחני, כי אילו היית צריכה לפנות לאיזה מוסד ממשלתי או קונסול של מדינה זרה, היית מוצאת אדם שיכתוב לך מכתב בשפה הזרה הרשמית המתהלכת בארץ (אנגלית), ובוודאי לא יקשה למצוא במקווה־ישראל בן אדם שיענה לבקשה לכתוב מכתב עברי למוסד עברי".

ייבין סיים את מכתבו בהבטחה: "לכשאקבל ממך מכתב כתוב עברית אענה ברצון רב לבקשתך ואביא את שאלותיך לדיון בפני הועדות המוסמכות לכך", ואכן, כעבור שבוע התקבלה תשובתה של ד"ר מנצל במכתב בעברית.

במכתב זה ד"ר מנצל מציגה את עצמה ומסבירה את נושא הפנייה:  "בתור בעלת מקצוע בענייני כלבי שמירה אני מבקשת לבדוק את הביטויים הטכניים העומדים אצלנו בלימוד. בעיקר עלינו להבחין בין הביטויים האלה: א) נחוצה לנו מילה המבטאה את החיפוש ע"י הכלב בדרך כלל. ב) שני ביטויים אחרים המציינים את הסוגים המיוחדים של החיפוש הזה"

ד"ר מנצל מסכמת: "…כל הביטויים האלה חשובים לנו על אחד על כמה וכמה מפני שאנחנו משתמשים בהם בקביעות בקורס המתנהל פה במקווה ישראל ואין אנחנו רוצים להרגיל את המשתתפים בקורס זה לביטויים שאינם נכונים."

yevin

רודולפינה מנצל 9-2-64-pages-1

שמואל ייבין (1896–1982) שימש מזכיר מדעי של ועד הלשון בתל אביב בשנים תרצ"ד-תש"ב (1934–1942), ושימש מתרגם ראשי של ממשלת המנדט. לימים היה חבר ועד הלשון, ומשנוסדה האקדמיה היה מחבריה הראשונים.

ייבין היה ארכאולוג נודע. עם קום המדינה ייסד את אגף העתיקות הממשלתי וניהל אותו עד צאתו לגמלאות. פרופסור באוניברסיטת תל אביב. חתן פרס ביאליק ופרס ישראל.

רודלפינה מנצל (1973-1891) נולדה בווינה למשפחה יהודית אמידה. ב-1938, בעקבות סיפוח אוסטריה לגרמניה, עלו בני הזוג מנצל ארצה יחד עם אחדים מכלביהם. הם התיישבו בקיבוץ רמת יוחנן שליד חיפה ובהמשך הקימו בקריית מוצקין את "המכון לחקר כלבים ואילופם".  היא גילתה את גזע הכלב הכנעני והעניקה לו את שמו, ואף הקימה את המכון לאימון כלבי נחייה לעיוורים.

בשנות ה-60 החלה מנצל ללמד באוניברסיטת תל אביב פסיכולוגיה של בעלי חיים והייתה לאישה הראשונה שקיבלה תואר פרופסור באוניברסיטה זו.

The post מכתב עברי למוסד עברי appeared first on האקדמיה ללשון העברית.

להרחבה ראו אקדם 44, עמ' 3.

The post שׁוֹבֵר וגם שׁוֹבָר appeared first on האקדמיה ללשון העברית.

תוכן העניינים

The post אקדם 66 appeared first on האקדמיה ללשון העברית.

לקריאת המאמר

בספרייה הלאומית בירושלים שמורות שתי מחברות בנות כמאה שנים, הכתובות בכתב ידו הרהוט של מארי משומר בן שמואל נסים, מהחשובים שבחכמי עדן ומנהיגיה בראשית המאה העשרים, ובהן מתועדות דרשות בר מצווה של תלמידיו מן השנים תר"ף—תרפ"א (1920–1921) הרב משומר מביא את הדרשות כלשונן, ומוסר לפניהן ואחריהן מידע על זמן אמירתן ועל האירועים שהתלוו לחגיגת בר המצווה.

כך למשל בפתיחת המחברת מובאת הכותרת "דרוש שדרש התלמיד שמעון בן מנחם עואץ' חזקיה בהכנסו לבר מצוה בבקר יום ה, ה' לחדש כסלו שנת פר"ת", ואחריה מובא שיר מחורז בן עשרה בתים שבו פתח הנער שמעון את דרשתו.

The post "לשון עבר היא לשוני": על לימוד עברית בעדן לפני כמאה שנה appeared first on האקדמיה ללשון העברית.