האקדמיה ללשון העברית והתאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל מכריזות על תחרות פומבית לתכנון מִנווה בקריית הלאום בירושלים.
לפני שנים אחדות יזמה האקדמיה ללשון העברית הקמה של בית חדש שיתאים לפעילותה המתרחבת, בית שיהיה מרכז אקדמי־תרבותי־חינוכי ללשון העברית ויכלול מפעלי מחקר חדשים ומוזאון לאומי לעברית. היוזמה אומצה בהחלטת ממשלת ישראל בכסלו תשע"ג (נובמבר 2012), ולקריה החדשה יוחד השם "מִנווה". האקדמיה פועלת לקידום הקמת המנווה בסיוע עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים.
מנווה האקדמיה ללשון העברית עתיד לקום בקריית הלאום בסמוך למוסדות לאומיים ותרבותיים שהאקדמיה נמנית עימם, ובהם הכנסת, מוזאון ישראל, מוזאון ארצות המקרא, מוזאון המדע והספרייה הלאומית החדשה. שטח המגרש המיועד הוא כ־6 דונמים והשטח הבנוי כ־9,000 מ"ר.
עתה האקדמיה והתאחדות האדריכלים בישראל מכריזות על תחרות לתכנון המִנווה. האקדמיה ללשון העברית, כמוסד לאומי, בחרה לקיים תחרות פומבית ופתוחה הפונה אל האדריכלים הרשויים בישראל. השלב הראשון בתחרות הוא עלום שם (אנונימי), וממנו יעלו מתכננים אחדים לשלב הגמר.
צוות השופטים
בצוות השופטים חברים אדריכלים, אנשי מוסדות התכנון ונציגי האקדמיה ללשון העברית: פרופ' אדר' ברוך ברוך – יו"ר חבר השופטים; פרופ' אדר' אלס וורבקל – שופטת; אדר' ארי כהן – שופט; אדר' שירה תלמי – מתכננת המחוז; אינג' יואל אבן – מהנדס העיר ירושלים; מר אייל חיימובסקי – מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים; אדר' ליאורה בארי – המשנה למנכ"לית מוזאון ארצות המקרא; פרופ' משה בר־אשר – נשיא האקדמיה ללשון העברית; גב' גיל הראבן – סופרת וחברת האקדמיה ללשון העברית; גב' טלי בן־יהודה – מנכ"לית האקדמיה ללשון העברית; אדר' אריה גונן – מזכיר חבר השופטים.
הגשת ההצעות ופרסים
המועד האחרון למסירת ההצעות הוא יום ראשון ו' בתמוז תש"ף, 28 ביוני 2020. הבחירה הסופית צפויה במהלך הקיץ. האדריכלים מוזמנים לסיור באתר התחרות ביום חמישי א' בניסן תש"ף, 26 במרס 2020.
לאדריכלים שעבודותיהם ייבחרו יוענקו פרסים: פרס ראשון – 80,000 ₪; פרס שני – 50,000 ₪; פרס שלישי – 20,000 ₪; שני פרסים נוספים יוענקו לעולים לשלב השני – 10,000 ₪ כל אחד, ושני ציונים לשבח – 8,000 ₪ כל אחד.
* * *
האקדמיה ללשון העברית שוכנת כיום בקריית האוניברסיטה העברית בגבעת רם. המנווה החדש יאפשר לאקדמיה להרחיב ולהעמיק את הקשר עם הציבור ולהכיל את הבאים בשעריה מהארץ ומהעולם. ידורו בו בכפיפה אחת כל יחידות האקדמיה – מפעלי המחקר שלה לצד מוזאון לאומי לעברית ומרכז הדרכה והשתלמויות. המנווה עתיד לספק את צורכי האקדמיה בשנים שיבואו ולהסיר את המגבלות הפיזיות המצמצמות את יכולת הפעולה שלה זה זמן רב.
האקדמיה ללשון העברית היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית", ולמן הקמתה בחוק בשנת תשי"ג–1953 היא ביססה את מעמדה זה. בהיות מחקר הלשון העברית וספרותה בראש מעייניה היא כוננה את מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית. האקדמיה ממשיכה בדרכו של ועד הלשון שקדם לה בטיפוח תקנתה של הלשון העברית החיה ובהרחבת מפעל המינוח העברי בכל התחומים – כל אלה מפעלים לאומיים יחידים מסוגם.
בעשור האחרון, לצד פעילותה בשדה המדעי, הרחיבה האקדמיה והבליטה את פעילותה גם בשירות לציבור. הקשר ההדדי בין האקדמיה ובין הציבור מוצא את דוברי העברית צמאים לעיסוק בשפתם ובתרבותם ולחיבור לעושרה ולחיוניותה של העברית. הוא בא לידי ביטוי במפגשים ובמגוון פרסומים, ובאופן מיוחד בפעילות רחבת היקף באתרי האקדמיה במרשתת וברשתות החברתיות.
אפשר לעיין בחומר התחרות באתר התאחדות האדריכלים: www.isra-arch.org.il.
קישור לכתבה ב־Xnet
![]()
המגרש המיועד בקריית הלאום
![]()
המגרש המיועד בקריית הלאום בתצלום אוויר
![]()
בית האקדמיה בקריית האוניברסיטה בגבעת רם
![]()
לקראת הקמת בית האקדמיה בגבעת רם: האדריכלים והקבלנים מעיינים בתוכניות הבנייה, תשט"ז–1956 (צילם יהודה אייזנשטרק)
![]()
טקס חנוכת בית האקדמיה בגבעת רם, תשי"ז–1957
The post מנווה האקדמיה ללשון העברית appeared first on האקדמיה ללשון העברית.
