לתולדות שמו של הטכניון
שמו של הטכניון נקשר בתודעת רבים עם מלחמת השפות ועם ניצחון העברית במאבק על מקומה במערכת החינוך ב־1913. לא רבים יודעים – אך גם על שמו של הטכניון, שמו ממש, התנהלו דיונים סוערים. טרם הקמתו הוא נקרא "בית...
View Articleהמונח לציון הנשים אשר נפלו במלחמה
בימים קשים שבהם אנו סופדים את בני עמנו, צה"ל, פורום דבורה והאקדמיה ללשון העברית נותנים כבוד לנשים שנפלו על משמרתן. יש לומר חַלְלַת צה"ל ובנפרד חֲלָלָה, על דרך חָכָם–חֲכָמָה פורום דבורה פנה לפני כמה...
View ArticleClik here to view.
ואלה שמות – מפגש מקוון על שמות פרטיים בישראל
מה משותף לדוד ולאביגיל? מה משפיע על הצלחתו של שם? אילו שמות כיכבו כאן בעשורים קודמים? ואיך נקראים תינוקות שנולדו בימי המלחמה? לכל איש יש שם, וכבר בימי התנ"ך זוהו שמותיהם של אנשים עם דמותם ועם גורלם....
View ArticleClik here to view.
האמת על "שח־רחוק"
אנו נשאלים שוב ושוב מה האמת על המילה "שח־רחוק". ובכן, מי חידש אותה? במאמר גדוש הפרטים שלפניכם המחברת סוקרת את השימוש ב"שח־רחוק" על גרסאותיו השונות בעיתוני בן־יהודה ואיתמר בן אב"י (בעיקר דאר היום) ובקרב...
View Articleעדכון חשוב
ידוע לנו שיש קושי לגלוש באתר מחו"ל – הנושא בטיפול. תודה על הסבלנות.המשך קריאה >> The post עדכון חשוב appeared first on האקדמיה ללשון העברית.
View ArticleClik here to view.
ריבוי ה"אתים"משעמם ומכער לשוננו
דוד בן־גוריון, ראש הממשלה הראשון, ראה בעברית נכס חשוב של העם היהודי וחלק בלתי נפרד מהתחייה הלאומית בארץ ישראל. לצד פעילותו המדינית עסק בן־גוריון בסוגיות של סגנון ומינוח. בן־גוריון סבר שמילת היחס את...
View Articleלשוננו פו, א
יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי לשוננו לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה. לרכישה קישור לתוכן העניינים קישור לתקצירים באנגלית מאמר לדוגמה: "משקל מִקְטְלַיִם במקורות הקדומים ובמילונים השונים"...
View Articleאת (ציין המושא)
קשה לדמיין את השפה העברית בלי המילית את. נדמה לפעמים שהיא מופיעה כמעט בכל משפט, ואכן היא מן המילים הנפוצות ביותר בעברית. המילית את מציינת בדרך כלל את המושא (הישיר) המיודע. למשל בלשון המקרא:...
View Articleנכנס בעובי הקורה
בישיבה שקיימה אחת מוועדות הכנסת הקודמת, אמר יו"ר הוועדה בסיכום הדיון: "אני מקווה מאוד שגם בישיבה הבאה נוכל להיכנס לתוך עובי הקורה ולבחון את אותן סוגיות שהועלו כאן" (ל' בכסלו תשע"ב). הביטוי "להיכנס...
View Articleגולל, סורג, שובר
המילים גולל, סורג ושובר משמשות בלשוננו תדיר – כשהן לעצמן ובתוך צירופים, כגון 'נסתם הגולל', 'סורג ובריח', 'מאחורי הסורגים', 'שוברי קנייה'. בשלוש המילים הללו יש הבדל בין דרך ההגייה המומלצת אצל מתַקני...
View Articleניקוד צורן הריבוי ־ויות
נכתב בעקבות החלטת האקדמיה ללשון העברית בישיבתה באדר תשס"ט. בעבר כל האמון על כללי הניקוד ידע שיש לנקד את צורן הריבוי ־ויוֹת, הנגזר מצורות יחיד המסתיימות ב־וּת, בקיבוץ ובדגש ביו"ד, כגון דַּקֻּיּוֹת,...
View Articleשיפוד – שפוד
נכתב בעקבות החלטת האקדמיה ללשון העברית בישיבתה באדר תשס"ט. כמה דוברי עברית יודעים ששמו של אותו מוט מחודד שמושחלים בו נתחי מזון לצלייה הוא שַׁפּוּד, בפתח בשי"ן? כמעט כולנו גדלנו על השִׁפּוּד, בחיריק...
View Articleתהלים, הומרוס וטשרניחובסקי – על מקורה הלשוני של הסרעפת
המילה סַרְעֶפֶת, מחיצת השריר שבין הבטן לבית החזה, נראית במבט ראשון מילה עתיקה בלשוננו, אך למחפש את תולדותיה במילונים העבריים נכונה הפתעה: לא מדובר במילה מקראית ואף לא במילה שירשנו מספרות חז"ל או מספרות...
View Articleהמשקלים פָּעִיל ופְעִיל
המשקלים פָּעִיל ופְעִיל שווים זה לזה בכל צורות הנטייה, ונבדלים רק בצורת הנפרד. לא פלא שבמקרים רבים הדובר מתלבט איך לומר: סְעִיף או סָעִיף, צְמִיג או צָמִיג, פְּרִיט או פָּרִיט, רְצִיף או רָצִיף, ואף...
View ArticleClik here to view.
הרצאה מקוונת: מגילת אסתר – בין פרסית לעברית
מיהם האחשדרפנים? איך יודעים שמחבר מגילת אסתר חשב בפרסית עתיקה? אילו מילים פרסיות נכנסו לעברית ולמה דווקא הן? ומה קורה כשבלשנית כותבת רומן היסטורי? מגע בין תרבויות מביא איתו השפעות לשוניות, תרבותיות...
View Articleשמות הפעולה
אנחנו נשאלים הרבה על שמות הפעולה – והשאלות מגוונות. למשל: איך מבחינים בין שם פעולה לשם עצם? האם ייתכן שיש פעלים שאין להם שם פעולה? איך קרה שיש פעלים ששם הפעולה שלהם גזור ממשקל של בניין אחר...
View Articleשמות הפעולה – מגוון המשקלים וחריגים
הדברים המובאים כאן הם המשך לרשומה הראשית על שמות הפעולה. בסעיף 1 נציג מגוון רחב של משקלים המשמשים לשמות הפעולה. בסעיף 2 נציג מקרים שבהם כנגד פועל בבניין מסוים משמש שם פעולה במשקל של בניין אחר. 1. שמות...
View ArticleClik here to view.
יום העברית תשפ"ד באירופה
ביום ראשון ד' בשבט תשפ"ד (14 בינואר 2024) ציין ארגון הקהילות הישראליות באירופה (ICE – Israeli Community Europe) בשיתוף האקדמיה ללשון העברית את יום העברית באירופה. חגיגות יום העברית התקיימו במרכזי...
View ArticleClik here to view.
אירוע פורים באקדמיה ללשון העברית
מה מיוחד בלשונה של מגילת אסתר? כמה שפות יש במגילה ומה המשמעות של זה? מה הקשר בין "השפן הקטן" לחג הפורים, ומי היה חבקבוק הנביא? הצטרפו אלינו לאירוע פורים! בתוכנית הדרכה חוויתית על מגילת אסתר, עברית ומה...
View ArticleClik here to view.
אירוע להצגת התקן המחודש לתצורות היד הבסיסיות בשפת הסימנים
המדור לשפת הסימנים הישראלית באקדמיה ללשון העברית קיים אירוע חגיגי להצגת תקן מחודש לתצורות היד הבסיסיות בשפת הסימנים בתאריך ו' באדר א' תשפ"ד (15 בפברואר 2024) התקיים באקדמיה ללשון העברית אירוע חשיפת...
View Article