ישראל אהרני ופעילותו בוועד הלשון
לקריאת המאמר ישראל אהרני (1880–1946) כונה "הזואולוג העברי הראשון". הוא עלה ארצה בשנת תרס"ב (1902) בעקבות הרצאה ששמע על פועלו של אליעזר בן־יהודה, ובהגיעו לארץ היה לידיד המשפחה ובלט ביחסו הנלהב לתחיית...
View Articleהתייחסותו של נשיא האקדמיה ללשון העברית לתוכנית להוראה באנגלית באוניברסיטה העברית
לקריאת המאמר אני מחזיק בדעה שהחייאת הדיבור העברי לא הגיעה לשלמותה אלא מן השעה שגם העילית של החברה החלה מנהלת את חייה בעברית. יתרה מזאת, החייאת הדיבור העברי והעובדה שהעילית האינטלקטואלית של החברה בארץ...
View Articleמֵיתָד (דיבֶּל)
מיתד הוא קנה קטן חלול שתוקעים בחור שנקדח בקיר וקובעים בתוכו בורג. המיתד דומה ליָתֵד הן בצורתו הן בתפקידו: קיבוע וחיזוק אחזיתו של דבר. המילה מֵיתָד נבנתה בתבנית המילה מֵיתָר – שתיהן משורש שתחילתו באות...
View Articleמוּזֵאוֹן קָטוּר (open air museum)
מוזאון קטור הוא "מוזאון פתוח", כלומר אתר המשמש מוזאון, שהמוצגים בו הם מבנים ומתקנים היסטוריים, ארכאולוגיים וכדומה שהיו באתר או שהובאו אליו. המבקרים במוזאון קטור מסיירים במבנים ומחוץ להם. המילה קָטוּר...
View Articleמַעֲגָנָה (מרינה)
מעגנה היא מקום עגינה לכלֵי שיט קטנים, כגון ספינות קטנות, סירות ויאכטות. מַעֲגָנָה היא בת הזוג של מַעֲגָן – שהוא מקום עגינה אך לאו דווקא לכלי שיט קטנים. השורש עג"ן בארמית משמעו קָשַׁר, ומכאן אישה...
View Articleמִסְרֵר ("סימֵס")
לצד המילה מִסְרוֹן שנקבעה כחלופה העברית ל־SMS (ראשי תיבות שפירושם short message service) הוחלט לקבוע פועל מיוחד לשליחת מסרון: מִסְרֵר. הפועל מִסְרֵר נוצר על ידי הכפלת אות השורש האחרונה, בדומה לפעלים...
View Articleיִשּׂוּמוֹן (אפליקציה, וידג'ט)
יישומון הוא יישום המציג תכנים או שירותים של חברה מסוימת בדפדפן או במכשיר קצה, כמו טלפון חכם. לרוב מדובר ביישומים ייעודיים למטרות מוגדרות. המילה יישומון היא צורת הקטנה של יישום. המילה יישום עצמה גם היא...
View Articleיְצוּרוֹן (מיקרואורגניזם)
יצורון הוא יצור חד־תאי זעיר שאפשר לראותו רק במיקרוסקופ, כגון חיידק או אמבה. בביולוגיה, מטבע הדברים, יש מונחים רבים המציינים הקטנה. במילה יצורון ההקטנה מצוינת על ידי הסיומת וֹן, וכך גם במילה וְרִידוֹן...
View Articleצַוְתָּאוּת (סימביוזה)
צוותאות היא תופעה שבה שני יצורים שונים (שני צמחים, שני בעלי חיים או צמח ובעל חיים) חיים בצוותא בקשר מרחבי הדוק מתמשך או תמידי. לעיתים כל אחד מן היצורים מפיק תועלת ממשנהו, ולעיתים רק יצור אחד מפיק...
View Articleזהו יום הבוחר
לקראת יום הבחירות, אנחנו מבקשים לשתף בקטעי מידע ותשובות מעניינות באתר: קלפי ופרגוד עברית ממשכן הכנסת לנצח בבחירות או לנצח את הבחירות? יחדה ונגדה, שדולה, מצע, אחריות דיווח העם החליט או העם החליטו? ימני...
View Articleעל משקל פַּעְלָן
על פי החלטת האקדמיה משנת תשל"ט (1979), דרך המלך בניקוד משקל פַּעְלָן היא בלא דגש קל בל' הפועל, כגון צַרְכָן, חַנְפָן, שַׁדְכָן (בכמה שמות בא דגש בע' הפועל, כגון חַבְּלָן, קַבְּלָן). נשאלה השאלה כיצד...
View Articleחלופות בעברית לבחירות
כגככ The post חלופות בעברית לבחירות appeared first on האקדמיה ללשון העברית.
View Articleקינוב, קניבה, קנובֶת
קינוב או קניבה פירושם הסרת העלים הפגומים מירקות כגון חסה וכרוב. מקור הפועל קִנֵּב או קָנַב בלשון חז"ל. הפעולה מופיעה בשני הקשרים: חיתוך קצות הקנים בסלים קלועים – "הסלים של עץ משיחסום ויקנב" (כלים טז,...
View Articleמַרְחֶשֶׁת
מַרְחֶשֶׁת היא כלי לטיגון עמוק. היא גזורה מהשורש רח"ש שהוראתו היא היא 'נע', 'לחש'. המילה נזכרת במקרא בהקשר של קורבן מנחה (העשוי סולת): "וְאִם מִנְחַת מַרְחֶשֶׁת קָרְבָּנֶךָ סֹלֶת...
View Articleשימוש מטאפורי במונח הלכתי
לקריאת המאמר מונחים הלכתיים הם קרקע פורייה לשימוש מטאפורי. לפעמים בשימוש המטאפורי יש העתקת הקשר תוך כדי שמירת המשמעות המקורית, לפעמים השימוש המטאפורי יוצר משמעות חדשה. במאמר מובאות דוגמאות לתופעה הזאת,...
View Articleעברית על הבר
במסגרת סדרת אירועי "עברית על הבר" – אתם מוזמנים להרצאה של ד"ר גבי בירנבאום: "לועזית מדוברת – על השפות שהתגנבו לעברית שלנו" כ"ד בניסן, 29 באפריל, 20:00, בר "זוט אלורס", כצנלסון 67 גבעתיים. הכניסה חופשית...
View Articleהוועדה למונחי שיווק ולפרסום
The post הוועדה למונחי שיווק ולפרסום appeared first on האקדמיה ללשון העברית.
View Articleישראל פלחן
ישראל פלחן נולד ב-1945 בטומסק שברוסיה להורים ששהו בארץ-ישראל המנדטורית וגורשו ממנה. במקצועו הוא דוקטור לפיזיקה. הוא מספר לנו על היחשפותו בגיל מאוחר יחסית ליהדותו ולשפה העברית. באין ספרי לימוד פיתח אחיו...
View Articleמונחי רצענות, תרפ"א (1921)
חלקי הנעליים, מכשירי עבודה ופעלים המשמשים את עבודת הרצענים התפרסמו בלוח מונחי הרצענות משנת תרפ"א (1921). רשימות מונחים אחדות של ועד הלשון יצאו לאור בלוחות המציגים את המונחים באמצעות איורים ולאו דווקא...
View Article