מֵיתָד (דיבֶּל)

מיתד הוא קנה קטן חלול שתוקעים בחור שנקדח בקיר וקובעים בתוכו בורג. המיתד דומה ליָתֵד הן בצורתו הן בתפקידו: קיבוע וחיזוק אחזיתו של דבר.

המילה מֵיתָד נבנתה בתבנית המילה מֵיתָר – שתיהן משורש שתחילתו באות יו"ד.

את המונח מֵיתָד קבעה האקדמיה ללשון העברית במילון למונחי נגרות הבניין משנת תשל"א (1971), והוא בא במקום המילה דיבֶּל שמקורה בגרמנית.

The post מֵיתָד (דיבֶּל) appeared first on האקדמיה ללשון העברית.