הא כיצד?
את הביטוי 'הא כיצד' ירשנו מלשון חז"ל. הָא היא מילה ארמית שמשמעה 'זוֹ'. היא מוכרת למשל מן ההגדה של פסח 'הא לחמא עניא' (זה לחם עוני) וכן בביטויים 'הא בהא תליא', 'על דא ועל הא' ועוד. אם כן 'הא כיצד'...
View Articleקוטביות סמנטית והתנטרלות מאת רבקה בליבוים
לקריאת המאמר 'קוטביות סמנטית והתנטרלות' מדוע נמדוד עצמים לפי גודלם ולא לפי קוטנם? מדוע נציין את רוחבו של המעבר ולא את צרותו? ומדוע מדברים עד דרגת הקושי ולא על דרגת הקלות? במלאות שנה למותה של ד"ר רבקה...
View Articleפיקוח וניטור
בלשוננו יש מגוון מילים וביטויים בשדה הסמנטי של שמירה והשגחה: הֵגֵן, דָּאַג, נָצַר ונָטַר, וכן שָׂם עַיִן על, פָּקַח עַיִן. אל אלו מצטרפים שׁוֹמְרִים, מַשְׁגִּיחִים, מְגִנִּים, נוֹטְרִים, זְקִיפִים...
View Articleמילה בסלע
בלשוננו היום מקובל ש'מילה' היא יחידת הלשון העצמאית הקטנה ביותר. מובן זה של 'מילה' מוכר בעברית למן ימי הביניים, אך קודם לכן – בתנ"ך ובספרות חז"ל – 'מילה' שימשה במשמע 'דיבור', 'דברים שנאמרים'. למשל:...
View Articleאקדם 54
תוכן העניינים מת אב ומת אלול: ערב לרגל צאת דיוואן שמואל הנגיד מן הגניזה, עמ' 1 פרס האקדמיה ע"ש בן־חיים לד"ר קרן דובנוב, ע"מ 1 כינוס משותף של האקדמיה ללשון העברית ומכללת בית ברל, עמ' 1 וריאציה –...
View Articleרְשׁוּת ורָשׁוּת
בעברית בת ימינו משמשות שתי מילים קרובות בצורתן ובהגייתן: רְשׁוּת ורָשׁוּת – שתיהן ירושה שירשנו מלשון חז"ל. רְשׁוּת בשווא ברי"ש קשורה למילים רישיון, להרשות, הרשאה, רשאי, רישוי. שורש המילה הוא רש"י והיא...
View ArticleClik here to view.
איך מטאטאים בעברית?
המטאטא והיעה הם מכְּלֵי הניקוי השימושיים ביותר בכל בית, ואנו נשאלים לעתים על מקור שמותיהם ועל הפעלים הקשורים בהם. מטאטא המילה מַטְאֲטֵא מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד – בנבואת פורענות על ממלכת בבל:...
View Articleממדינה למדינה
"מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשֹׁנוֹ" (אסתר ג, יב; ח, ט) למעלה מאלפיים שנה מפרידות בין מדינת ישראל למדינות המלך אחשוורוש. ננסה לברר מה בין המדינה בספרות העברית העתיקה ובין המדינה...
View ArticleClik here to view.
בירך על המוגמר
'הכריז על השלמה מוצלחת של המשימה' למשל: בעקבות ההתקדמות שהושגה במשא ומתן הכריז ועד העובדים כי בקרוב יהיה אפשר לברך על המוגמר ולחתום על ההסכם החדש. דוברי העברית בת ימינו מבינים את המילה מוגמר במשמעות...
View ArticleClik here to view.
שיעור קומה
'חשיבות', 'גדוּלה', 'התבלטות לחיוב' למשל: דרוש אדם בעל שיעור קומה וחזון שיוכל להצעיד אותנו קדימה; הוא עלה בשיעור קומתו על האבות המייסדים. הצירוף 'שיעור קומה' מופיע בספרות התלמוד במשמעות הפשוטה 'גובה'....
View ArticleClik here to view.
לֹא בִּכְדִי
'לא לשווא', 'לא לחינם' (כלומר: יש סיבה לדבר) למשל: לא בכדי הגיעו תלמידי בית הספר הזה להישגים גבוהים. כְּדִי היא מילה ארמית אשר נוצרה כנראה מקיצור המילה כְּדִיב, מקבילתה של המילה העברית כָּזָב. בתלמוד...
View ArticleClik here to view.
אוֹמֵר דָּרְשֵׁנִי
'מעורר שאלות', 'מצריך בדיקה' למשל: שתיקתו הלא אופיינית בעניין אומרת דרשני. הביטוי "אומר דרשני" שייך ביסודו לעולם המדרש ופרשנות המקרא: דָּרְשֵׁנִי – בקמץ קטן (ההגייה "דוֹ") – הוא פועל בציווי שהוראתו...
View ArticleClik here to view.
ברכה לְבַטָּלָה
'טִרחה לשווא' למשל: כל המאמצים שהושקעו בשיקום האסיר היו ברכה לבטלה. הביטוי 'ברכה לבטלה' לקוח מעולם ההלכה, והוא מתייחס לאמירת ברכה שכלול בה שם ה' – שלא לצורך. הצירוף עולה לראשונה בספרות הגאונים (למן...
View ArticleClik here to view.
הון תועפות
'כסף רב מאוד' למשל: המכשור הרפואי עולה הון תועפות, אך בלעדיו אין רפואה מודרנית. הצירוף 'הון תועפות' אינו מצוי במקורות, אבל מהדהדים בו שני צירופים מקראיים: הון עָתֵק וכסף תועפות. 'הון עתק', המשמש גם...
View ArticleClik here to view.
בעטיו
'בגללו', 'באשמתו' למשל: הטיסות עוכבו בשלוש שעות בעטייה של תקלה במערכת המחשוב. ביסוד הביטוי "בעטיו" עומדת המילה הארמית עֵטָא המקבילה למילה העברית עֵצָה. ה־צ שבמילה העברית וה־ט שבמילה הארמית התפתחו מהגה...
View ArticleClik here to view.
כְּיַד הַמֶּלֶךְ
'בשפע', 'ברוחב לב' למשל: בערב הפתיחה של הכינוס הוגשה סעודה כיד המלך. הצירוף כְּיַד הַמֶּלֶךְ משמש כבר במקרא: פעם בספר מלכים (א י, יג) – ובו מדובר במלך שלמה – ופעמיים במגילת אסתר (א, ז; ב, יח). המילה יד...
View ArticleClik here to view.
דְּבָרִים בְּגוֹ
'יש סיבה לדבר'; 'יש ממש בדבר'; 'משהו מסתתר מאחורי הדבר' למשל: טענות הנחקר הגיעו לידיעת חברי הוועדה, והם החליטו לבדוק אם יש דברים בגו. לתדהמתם גילו כי אכן כך הוא. מקור הביטוי בספרות חז"ל. המילה הארמית...
View ArticleClik here to view.
הָיָה לוֹ לְרוֹעֵץ, נֶהְפַּךְ לוֹ לְרוֹעֵץ
'היה לרעתו', 'פגע בו' למשל: "בלי כוח השפעתו המכרעת של נאמן ההגשמה והעבודה – עלולה ההסתדרות הציונית להתפורר וליהפך לרועץ למפעל הציוני" (בן־גוריון, פרויקט בן־יהודה) "צבעיה הססגוניים של החוחית ושירתה העזה...
View Article