בעבר המליצו אנשי לשון על הצורה 'אמריקני' בנו"ן על פי צורות מן המקורות דוגמת 'גילוני' (מִן המקום גילֹה), 'שילוני' (מִן שילה), 'חיפני' (מחיפה), 'טברני' (מטבריה). המשותף לשמות המקומות שבבסיס הצורות האלה – שהם מסתיימים בתנועה.
ואולם לצד הצורה בנו"ן רווחת הצורה בסיומת ־אִי, והיא מצטרפת לשמות ייחוס אחרים כמו מרוקאי, וינאי, ארגנטינאי.
בדיון שהיה בעבר בוועדת הדקדוק של האקדמיה הוחלט שלא להתערב בסוגיה זו. לפיכך אפשר לומר גם השגרירות האמריקנית וגם השגרירות האמריקאית.
נעיר כי הסיומת ־ני שבצורה אמריקני ודומיה איננה קשורה בהכרח לצורות העבריות מן המקורות, אלא ייתכן שהיא מושפעת מן הסיומת הלועזית המקבילה, למשל באנגלית American.