חידון מה צורת הרבים –פתרונות

• אֵזוֹר – אֵזוֹרִים / אֲזוֹרִים
  הצירי שבמילה אֵזוֹר הופך לחטף פתח בגלל התרחקות ההברה המוטעמת.
• בִּקְתָּה – בִּקְתּוֹת / בְּקָתוֹת
  בְּקָתוֹת, אבל בנסמך בִּקְתוֹת־(חומר). כך בכל המילים מן המשקל הזה: שִׂמְלָה, שְׂמָלוֹת, שִׂמְלוֹת־(ערב); מִלְגָּה, מְלָגוֹת, מִלְגוֹת־(קיום); גִּבְעָה, גְּבָעוֹת, גִּבְעוֹת־(חול).
• גַּחֶלֶת – גֶּחָלִים / גַּחֲלוֹת
  צורת היחיד וצורת הרבים מתועדות שתיהן בתנ"ך.
  צורת היחיד "גַּחַל" היא גזירה מוטעית לאחור מצורת הרבים.
• דְּלַעַת – דְּלוּעִים / דִּלְעִיּוֹת
  הצורה דלועים מקורה בלשון חכמים. דומה לה צורת הרבים של שְׁעוּעִית – שְׁעוּעִים.
• חוֹבֶרֶת – חוֹבְרוֹת / חוֹבָרוֹת
  חוֹבֶרֶת–חוֹבָרוֹת כמו כּוֹתֶרֶת–כּוֹתָרוֹת, חוֹתֶמֶת–חוֹתָמוֹת.
• מַחְשֵׁב – מַחְשְׁבִים / מְחַשְּׁבִים
  מַחְשֵׁב–מַחְשְׁבִים כמו מַסְמֵר–מַסְמְרִים. לעומת זאת הצורה מְחַשְּׁבִים היא ריבוי של מְחַשֵׁב (צורת ההווה של הפועל חישב).
  השוו: מַסְמֵר–מַסְמְרִים, מַבְרֵג–מַבְרְגִים.
• מִקְטֹרֶן – מִקְטָרְנִים / מִקְטוֹרָנִים
  הקמץ בטי"ת הוא קמץ קטן, כלומר תנועת o.
• קֵיסָם – קִסְמִים / קֵיסָמִים
  מקור המילה קיסם בלשון חז"ל ויש לה כמה מסורות ניקוד והגייה. במונחי האקדמיה נקבעה הצורה התקנית קֵיסָם וברבים קֵיסָמִים.
• רֵאָיוֹן – רֵאָיוֹנוֹת / רַאֲיוֹנוֹת
  המילה רֵאָיוֹן שייכת למשקל פִּעָלוֹן, כמו זִכָּרוֹן, שִׁגָּעוֹן, אלא שיש בה תשלום דגש: צירי במקום חיריק לפני האל"ף שאיננה מקבלת דגש. בריבוי של משקל פִּעָלוֹן אין דגש ויש שווא ולא קמץ: זִכְרוֹנוֹת, שִׁגְעוֹנוֹת. צורת הרבים של רֵאָיוֹן הייתה אמורה אפוא להיות *רִאְיוֹנוֹת, אך בגלל העיצור הגרוני אל"ף יש פתח במקום החיריק וחטף פתח במקום השווא.

חזרה לחידון