מה לפורים ולמנהג ממשלת בריטאניא הגדולה

בשנת תקמ"ט–1788 נדפס בברלין חלקו הראשון של הספר "ראשית לימודים" מאת ברוך לינדא (1758?–1849), מראשי הסופרים העבריים בסוף המאה השמונה-עשרה ובתחילת המאה התשע-עשרה. הספר נדפס בדפוס של בית הספר המשכילי "חינוך נערים" שפעל בברלין באותה התקופה. בספר "עשר שערים, בחכמות לימודיות וטבעיות", שכל אחד מהם הוא מעין מבוא לענף מענפי מדעי הטבע. הספר נדפס פעמיים נוספות עוד בחיי המחבר, ב-1799 וב-1820. בשנת 1810 נדפס בְּדֵסָאוּ חלקו השני של "ראשית לימודים", שתוכנו הוא הצגת הפיזיקה של ניוטון. שני חלקי הספר נדפסו יחד בשנת 1869.

לשונו של הספר אופיינית ללשון ההשכלה: עיקר דקדוקה ואוצר מילותיה הוא מקראי, ואולם ניכרות בה השפעות גרמניות הן בתחביר הן באוצר המילים. הספר משופע במילים גרמניות באותיות עבריות, הנתונות בסוגריים עגולים ומודפסות בגופן שונה. מילים אלו הן ברובן הערות שנועדו להבהיר את כוונת המחבר, בעיקר בְּטָבְעוֹ מונחים עבריים חדשים (וראו שורות 2–3 ו-6–7 בקטע שלהלן), אך יש בהן גם מילים שאין לצדן מונח עברי (שורות 5 ו-15 בקטע).

לספר נודעה השפעה רבה על משכילי מזרח אירופה, ומונחים רבים שנטבעו בו שימשו סופרים מאוחרים יותר, החל בשמשון בלוך הלוי, בעל "שבילי עולם" (1822) וכלה בשלום יעקב אברמוביץ', הוא מנדלי מוכר ספרים, בעל "ספר תולדות הטבע" (1862–1872). אחדים מן המונחים שטבע לינדא משמשים עד ימינו שלנו. שניים מהם – "בית עליון" ו"בית תחתון" לכינוי שני בתי הפרלמנט – נפגוש בקטע שלהלן.

בשל חשיבותם הרבה הוזנו שני חלקי "ראשית לימודים" למאגר הספרות החדשה של מפעל המילון ההיסטורי, ולשניהם הותקנה קונקורדנצייה מילונית במתכונת המפעל.

השער העשירי בחלקו הראשון של "ראשית לימודים" עוסק בגאוגרפיה, ועיקר תוכנו הוא הצגה שיטתית של הגאוגרפיה של אירופה בזמנו. שער זה הוא גם הגדול בשערי הספר, והוא מחזיק כשליש מ-159 דפיו. לינדא מציג בו בתחילה תיאור כללי של אירופה, ולאחר מכן הוא סוקר אותה מדינה אחר מדינה.

בפרוס חג הפורים בחרנו להביא לפניכם את דבריו על מנהג ממשלת בריטניה הגדולה. כפי שתוכלו להתרשם, לינדא מתאר את המשטר בבריטניה בשבצו בַּתיאור מילים וצירופים שמחציתם שאולים ממגילת אסתר, שאנו קוראים בפורים, ומחציתם מספרים אחרים במקרא.

אנו מציגים כאן את סריקת הטקסט המקורי, שנדפס ברובו באותיות רש"י, ולצדה פענוח הטקסט באותיות המרובעות המקובלות. ניקדנו אחדות ממילות הטקסט להקלת הקריאה. כמו כן צירפנו לטקסט את הערותינו לאוצר המילים שלו ולתחבירו.

ברוך לינדא, ראשית לימודים, ברלין תקמ"ט, דף קמד, עמוד א

169§ מנהג ממשלתה היא ממלכת מוגבלת
(דעמאקראטיש, אונד
מאנארכֿיש),[1] כי המלך אינו יוכל[2] לגזור אומר[3] וּלְצַוֹּת
כטוב בעיניו,[4] כי אם ע"פ הסכמת רוב דעות פקודי עם[5]
הנקראים (פארלאמענט), אשר יֵחָלְקוּ לשתי בתים,
בית העליון (דאס אבער הויז)[6] ובית התחתון (אונטער
הויז);[7] בבית העליון המה הַחוֹרִים[8] ונגידי עם היושבים
ראשונה במלכות,[9] כמו פַּרְתְּמִים,[10] סגנים[11] ונשיאי ארץ[12]
אשר המה יותר ממאתים איש; ובבית התחתון המה
המשולחים המורשים מכל הערים ופרזות[13] אשר בממלכה,
והם המה בעלי כִּתּוֹת הנזכרות ימתיקו סוד יחד[14] כְּדָת מה
לעשות[15] לטובת הכלל, ואז ישלחו הסכמתם למלך לשמוע
דעתו ועצתו, והוא ישלח אז הצווי והגזירה נכתב בשמו
ונחתם בטבעתו[16] ‏בכל המדינה –. ‏בן המלך יורש הכתר
מאביו, אשר יִקָּרֵא (פרינץ פאן וואליס),[17] ואם אין לו
בן תנתן הגדוּלה הזאת לבת המלך.

[1]  דעמאקראטיש, אונד מאנארכיש – demokratisch und monarchisch. מילולית: דמוקרטי ומלוכני.

[2] אינו יוכל – מבנה תחבירי לא רגיל, שבו נשלל העתיד במילה אֵין ולא במילה לֹא, ואולם מצאנו עוד דוגמתו.

[3] לגזור אומר – לצוות. השוו: "וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ" (איוב כב, כח).

[4] כטוב בעיניו – השוו: "וְאַתֶּם כִּתְבוּ עַל הַיְּהוּדִים כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם" (אסתר ח, ח) ועוד. ראו גם להלן הערה 16.

[5] פקודי עם – השוו: "פְּקוּדֵי הֶחָיִל" (במדבר לא, יד ועוד).

[6] דאס אבער הויז – Das Oberhaus. תרגום מאנגלית: Upper House, כינוי נוסף לבית הלורדים (House of Lords).

[7] אונטער הויז – Unterhaus. תרגום מאנגלית: Lower House, כינוי נוסף לבית הנבחרים (House of Commons).

[8] הַחוֹרִים – השוו: "וָאֹמַר אֶל הַחֹרִים וְאֶל הַסְּגָנִים… אַל תִּירְאוּ מִפְּנֵיהֶם" (נחמיה ד, ח). ראו גם להלן הערה 11.

[9] היושבים ראשונה במלכות – השוו: "הַיֹּשְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת" (אסתר א, יד).

[10] פַּרְתְּמִים – השוו: "הַפַּרְתְּמִים וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת" (אסתר א, ג).

[11] סגנים – השוו: "וָאֹמַר אֶל הַחֹרִים וְאֶל הַסְּגָנִים… אַל תִּירְאוּ מִפְּנֵיהֶם" (נחמיה ד, ח). ראו גם לעיל הערה 8.

[12] ונשיאי ארץ – השוו: "וְדַם נְשִׂיאֵי הָאָרֶץ תִּשְׁתּוּ" (יחזקאל לט, יח) ועוד.

[13] הערים ופרזות – השוו: "הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת" (אסתר ט, יט).

[14] ימתיקו סוד יחד – השוו: "אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד" (תהלים נה, טו).

[15] כְּדָת מה לעשות – השוו: "כְּדָת מַה לַּעֲשׂוֹת בַּמַּלְכָּה וַשְׁתִּי" (אסתר א, טו).

[16] נכתב בשמו ונחתם בטבעתו – השוו: "בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ נִכְתָּב וְנֶחְתָּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ" (אסתר ג, יב), "וְאַתֶּם כִּתְבוּ עַל הַיְּהוּדִים כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְחִתְמוּ בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב" (אסתר ח, ח) ועוד. ראו גם לעיל הערה 4.

[17] פרינץ פאן וואליס – Prinz von Wales. תרגום מאנגלית: Prince of Wales, הנסיך מווילס, תוארו הרשמי של יורש העצר בבית המלוכה האנגלי.

The post מה לפורים ולמנהג ממשלת בריטאניא הגדולה appeared first on האקדמיה ללשון העברית.