שני ראיונות נדירים עם אהוד בן־יהודה ודולה בן־יהודה חושפים טפח על החיים בביתו של מחיה השפה העברית.
אהוד בן־יהודה
אהוד בן־יהודה (1897–1983) היה בנם הבכור של חמדה ואליעזר בן־יהודה, ואחיהם הצעיר של איתמר ושל ימימה – הצאצאים של אליעזר בן־יהודה ושל רעייתו הראשונה דבורה. אהוד בן־יהודה נולד בירושלים, ובבגרותו מילא תפקיד חשוב בהוצאה לאור של מילון בן־יהודה.
בשנת 1966 ראיין אותו פרופ' אהרן בר־אדון. בריאיון שהוקלט תיאר אהוד בן־יהודה את הסביבה הלשונית של ילדותו, שהייתה לדבריו "מאוד לא עברית, ובעיקר ז'רגונית, יידית", ואת ההתפשטות ההדרגתית של העברית ביישוב החדש בארץ. עוד סיפר אהוד בן־יהודה על אוצר המילים המיוחד של המשפחה ועל התפקיד שלו ושל אחיו בהנחלת העברית כצאצאי אליעזר בן־יהודה: "אבא היה גם נותן לנו עומס ידוע של מילים שהוא בינתיים חידש (…) בעיקר הוא השתמש בנו בילדים להחדיר אותן הן לשוק, בין המבוגרים ובפרט בין הילדים".
להאזנה לקטעים מתוך הריאיון:
להטמיע כאן את הקטע
דולה בן־יהודה
דולה בן־יהודה ויטמן (1901–2004) הייתה בת הזקונים של אליעזר וחמדה בן־יהודה. היא נולדה וגדלה בירושלים, חיה שנים מספר באירופה, ולפני מלחמת העולם השנייה חזרה לארץ עם בעלה מקס ויטמן. בשנת 1948 עקרו השניים לארצות הברית ובשנת 1970 חזרו לישראל.
בשנת 1981 ראיין אותה פרופ' אהרן בר־אדון. בריאיון שהוקלט תיארה בן־יהודה ויטמן את העברית שהילכה בפי הוריה ואת הסביבה הלשונית בילדותה: "אסור היה לנו להשתמש במילים זרות, וחובה הייתה עלינו להשתמש במילים שבן־יהודה החְיה. (…) לא אמרנו אוטו, כי אם אמרנו מכונית. לא אמרנו אוטובוס, כי אם ציבורית". עוד סיפרה על יחסו של אביה לאנשי העלייה הראשונה והשנייה, ועל דרכיו לעודד דיבור עברי: "היה תמיד מזוין בפתקים בכיסו, 'יהודי דבר עברית' או סתם 'דבר עברית' או 'דבר עברית והבראת', (…) וכשהיה עובר ברחוב ושומע אדם מדבר שפה זרה, היה ניגש ומכניס לו זה (…) בכיס מכנסיו". כמו כן סיפרה דולה בן־יהודה על מלחמת השפות ועל מקומו החשוב של אליעזר בן־יהודה בתחיית העם היהודי ולשונו, להשקפתה.
להאזנה לקטעים מתוך הריאיון:
להטמיע כאן את הקטע
הקטעים מתוך אוסף ציפורה ואהרן בר־אדון של האקדמיה ללשון העברית
The post לגדול בביתו של מחיה השפה העברית appeared first on האקדמיה ללשון העברית.