ענפי הלשון העברית (דקדוק ואוצר מילים)
ניקוד איך נאמר בעברית in a ship – be’oniya או שמא: bo’oniya? מדוע הוגים את המילה ‘כבשים’ kevasim ולא kevesim? מתי ננקד בפתח ומתי בקמץ? מתי בסגול ומתי בצירי? ההשתלמות עוסקת בניקוד בהתאם לתקן של האקדמיה...
View Articleמסלולי הלימוד
ההשתלמויות מתאימות ליחידים ולמוסדות. הן מיועדות לפיתוח מקצועי ולהעשרה כללית ועוסקות בשפה העברית מזוויות עיוניות ומעשיות. הרשמה ליחידים האקדמיה מציעה השתלמויות אסינכרוניות, המתאימות ללמידה עצמאית בזמנכם...
View Articleהקניית מיומנויות
האקדמיה מציעה להעמיק בידיעת תקן הלשון ובמיומנויות דקדוקיות ואחרות המסייעות במלאכת הכתיבה. תקנת הלשון: השתלמות בכללי התעתיק מדוע אין אחידות בכתיב השמות בשלטים במרחב הציבורי? מה ההבדל בין תעתיק לתרגום...
View Articleנושאי הלימוד – הרשימה המלאה
הבנת הנקרא ושיפור הניסוח – לקבוצות בלבד ‘קיבלנו את תלונתך והצטערנו על כך’ – שיפור הניסוח (התמחויות: ניסוח משפטי, ניסוח מנהלי, רשתות חברתיות) כתיבה שוויונית, מכילה ומעצימה (מגדר, מגזר ועוד) הבנת המקרא...
View Articleתולדות העברית וסוגותיה
האקדמיה ללשון העברית מופקדת על חקר הלשון העברית לתקופותיה ולענפיה. ההשתלמויות מציעות היכרות עם תולדותיה המרתקות של העברית וטעימה מן הסוגות השונות שלה. מדוד המלך ועד עמוס עוז כמה עונות היו בשנה עברית...
View Articleמפעלי האקדמיה ללשון העברית
לאקדמיה ללשון העברית מפעלי מחקר חשובים. ההשתלמויות חושפות את העבודה המחקרית הייחודית הזאת לקהל הרחב. חקירות והכרעות בלשון איזו מילה שכיחה יותר – ‘הוא’ או ‘היא’? מתי נתחדשה המילה ‘תחבושת’? האם מנגנים על...
View Articleהבנת הנקרא ושיפור הניסוח – לקבוצות בלבד
האקדמיה מציעה השתלמויות בהזמנה המיועדות במיוחד לעוסקים בכתיבה, ומותאמות לצורכי המוסד המזמין. ‘קיבלנו את תלונתך והצטערנו על כך’ – שיפור הניסוח ‘יש אצלינו חניה ליד המשרד, אז תוכלו לבוא עם אוטו שצריך לסדר...
View Articleציר
המילה צִיר ידועה במגוון הוראותיה כבר בתקופות קדומות – רובן שרדו עד ימינו. נצא למסע קצר בעקבות המילה הקצרה. ציר = שליח ברוב המופעים במקרא, שישה במספר, צִיר הוא ‘שליח’, ואומנם הוא בא לצד מילים מן השורש...
View Articleהחידה השבועית #15
אנחנו מזמינים אתכם להשתתף בחידה השבועית: האם תצליחו לזהות מהו מטבע הלשון, הביטוי או הפתגם המסתתר באיור? לחצו על התמונה כדי לגלות את הפתרון. החידה השבועית באדיבות ג’וני ירום, מחבר הספר פתגמים בתלבושת...
View Articleאליעזר בן־יהודה – בובת תצוגה
חדש בחנות שלנו! אנחנו מתרגשים להציע בובת תצוגה של אליעזר בן־יהודה במהדורה מוגבלת. הבובה היא מתנה ייחודית לכל מי שרוחו של בן־יהודה מפעמת בו, ולכל מי שדולקת בנפשה אש האהבה ללשון העברית. עברית היא בית:...
View Articleכלום ושום דבר
המילה כְּלוּם והצירוף שׁוּם דָּבָר מציינים בתודעתנו ‘אַיִן’ ו’אפס’. לכן יש התוהים אם בניסוחים כמו ‘לא אכלתי כלום’ או ‘לא ביקשנו שום דבר’ אין שלילה כפולה ומיותרת. אך לאמיתו של דבר גם ‘כלום’ וגם ‘שום...
View Articleאמן
המילה אָמֵן ידועה מאוד בעברית וגם בלשונות אחרות. שורשה מציין קיום, חוזק ויציבות, והוא משותף גם למילים אֵמוּן, אֱמוּנָה, נֶאֱמָן, אֲמָנָה ואֱמֶת. איך ייתכן ששורש המילה אֱמֶת איננו אמ”ת? ומה הן...
View Articleמילת השנה –תשפ”ג
המילה שנבחרה כמילת השנה: בולען *מתוך 7173 הצבעות *מתוך 7173 הצבעות לאורך כל שבוע ההצבעה התחרו על המקום הראשון שתי מילים: בולען ומשילות. המילה הבאה אחריהן הייתה הזיה. המילים האחרות שהוצעו לציבור לבחירה...
View Articleמילת השנה – תשפ”ב
המילה שנבחרה כמילת השנה: טרלול *מתוך 9259 הצבעות חיסון זכתה במקום השני, תשנית (מוטציה) הגיעה למקום השלישי, ודחף (בוסטר) נבחרה במקום הרביעי. גם המילים האחרות שעמדו לבחירה שיקפו את השנה החולפת: אקלים –...
View Articleמילת השנה – תשפ”א
המילה שנבחרה כמילת השנה: מָטוֹשׁ * מתוך 10,898 הצבעות. מקומות השני והשלישי מסכה ובידוד. בשנה החולפת זכו רבים מאיתנו להכיר מקרוב את המָטוֹשׁ, מקלון שבקצהו צמר גפן שמשמש את אנשי הרפואה והמעבדה ללקיחת...
View Articleמה ידוע על היידוע
אל המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית מגיעות שאלות רבות בעניין היידוע – דהיינו השימוש בה’ הידיעה וכלליה. ויותר משיש לנו תשובות ברורות וחד־משמעיות אנחנו מוצאים את עצמנו נבוכים מן ההתבוננות בנוהגי...
View Articleהיידוע – שאלות מיוחדות
אל שאלות השימוש בה’ הידיעה שנדונו ברשומה “מה ידוע על היידוע” מצטרפות שאלות על צירופים מסוגים מסוימים ועל צירופים מיוחדים – והן מובאות כאן. א. נטרול היידוע בצירופים שהסומך בהם ביידוע קבוע כאשר לפנינו...
View Articleנוכחות לשון המגילות בעברית החדשה
לקריאת המאמר כשהתגלו מגילות מדבר יהודה הייתה ציפייה גדולה שהינה “החוליה החסרה” המשלימה את החלל שבין התורה שבכתב לתורה שבעל פה. אבל התברר שיש לנו עסק עם שלוחה צדדית של העברית, ולא חוליה המשתלבת שילוב...
View ArticleClik here to view.
חנה רובינא – הגברת הראשונה של התיאטרון העברי
חנה רובינא (1888–1980) נולדה בשם חנה רובין בעיירה ברזינו שבפלך מינסק באימפריה הרוסית.[1] היא דיברה יידיש בביתה ולמדה עברית ב”חדר המתוקן” מפי המורה משה רובינצ’יק, שהיה ציוני וחיבר הצגות עבריות לתלמידיו....
View ArticleClik here to view.
יהודית הררי – ילדה עברייה ומחנכת
יהודית הררי לבית אייזנברג (1885–1979) הייתה מן הילדים הראשונים שדיברו עברית בארץ ישראל. הוריה היו ממייסדי רחובות, והיא ואחיה גדלו בחברת המשפחות הראשונות בארץ שהנחילו לילדיהם את העברית כשפת הדיבור...
View Article