רוח חרישית
בימינו ‘רוח חרישית’ היא רוח קלילה ושקטה, אך משמעות הצירוף במקורו המקראי שנויה במחלוקת. לפי אחת הדעות מדובר דווקא ברוח סערה עזה וחזקה, רוח מחרישת אוזניים. The post רוח חרישית appeared first on האקדמיה...
View Articleפורים: משלוח מנות
האם נכון לומר לומר "יעמדו על הברכה" או "יבואו על הברכה"? ומה הקשר להר גריזים והר עיבל?המשך קריאה >> The post פורים: משלוח מנות appeared first on האקדמיה ללשון העברית.
View Articleשנת תרפפו
שנת תרפפו נשמעת כמו שנת תש"ח או תרל"ח, אך מקורה אינו בגימטרייה של שנים אלא בספרדית היהודית. מה פירוש תרפפו? ומה הקשר למתושלח, לאנטיוכוס ולרופא העיניים הירושלמי הנודע?המשך קריאה >> The post שנת...
View Articleפח אשפה וסלט פירות
האם פח האשפה חייב להיות עשוי מפח? ומה הכשל הלוגי בצירוף ‘סלט פירות’? על מילים וביטויים המשמרים מציאות חיים אחרת – בעברית וגם בלשונות אחרות. The post פח אשפה וסלט פירות appeared first on האקדמיה ללשון...
View Articleשתי וערב
'חקירת שתי וערב' היא חקירה מדוקדקת מכיוונים שונים. כמוה גם 'חקירה צולבת' – כצורת הצלב העשוי שתי וערב. מה פירוש המילים 'שתי' ו'ערב'? ומה הקשר לאבן השתייה?המשך קריאה >> The post שתי וערב appeared...
View Articleפסח: מדברים ביציאת מצרים
בכל דור ודור אנחנו יושבים לשולחן הסדר וקוראים בהגדה, ומשנה לשנה זוכרים בעל פה את הפסוקים, המדרשים והשירים. אין פלא אפוא שסיפור יציאת מצרים וההגדה של פסח הולידו מילים וביטויים המשמשים אותנו בכל ימות...
View Articleשביעי של פסח: קריעת ים סוף
לפי המסורת היהודית בשביעי של פסח אירע נס קריעת ים סוף. אבל אם נעיין בסיפור הנס שבתורה, נגלה שהמילה קריעה כלל אינה נזכרת בו. איך מתואר הנס הזה במקרא? מדוע התקבע בלשוננו דווקא הצירוף 'קריעת ים סוף'? ומה...
View Articleאי תנועה ואיים אחרים
האם אי תנועה הוא כמו אי בים או כמו אי־צדק? מה פירוש השם המקראי איזבל, ואיך (אולי) קראו לחתולים בתקופת התנ"ך?המשך קריאה >> The post אי תנועה ואיים אחרים appeared first on האקדמיה ללשון העברית.
View Articleל”ג בעומר: הסקה
ההסקה וגם המסוק קשורים אל הפועל הארמי סְלֵק שפירושו 'עלה'. מה הקשר לביטוי הארמי 'סלקא דעתך'? ומה המסקנה מכל זה?המשך קריאה >> The post ל”ג בעומר: הסקה appeared first on האקדמיה ללשון העברית.
View Articleיום ירושלים: עיר הבירה
ירושלים היא עיר הבירה של ישראל. הצירוף "עיר בירה" חדש הוא, אך רכיביו עתיקי יומין. מה הייתה המשמעות המקורית של המילה "בירה"? וכיצד נקראו ערי בירה בעברית לפני שהן נקראו "ערי בירה"?המשך קריאה >> The...
View Articleלא דובים ולא יער
סיפור קשה בספר מלכים ומחלוקת תלמודית מפתיעה בעניינו הולידו ביטוי רווח בלשוננו. האומנם מרוב דובים לא רואים את היער? ומי צירף לדובים את הזבובים?המשך קריאה >> The post לא דובים ולא יער appeared...
View Articleפרת משה רבנו
“פרת משה רבנו בקול התאוננה, שיש לה שם כזה ארוך והיא הרי קטנה…”. איך זכתה החיפושית הקטנטנה בשם כה ארוך ומסובך? באילו עוד קדושים היא נקשרה? וכמה נקודות יש לה על הגב? The post פרת משה רבנו appeared first...
View Articleתשעה באב: מילים וביטויים ממגילת איכה
מגילת איכה, הנקראת בבתי הכנסת בליל תשעה באב, היא קובץ של קינות על החורבן וגם מקור לכמה מילים וביטויים השגורים בלשוננו עד היום: 'הפוגה', 'ירד פלאים', 'חדשים לבקרים', 'נפלה עטרת ראשנו' ועוד.המשך קריאה...
View Articleט”ו באב: מי מתחתנים?
"אתה חושב שאתה מתחתן עם הבת שלי, אבל בעצם אתה מתחתן איתי", חייך הרב אל הארוס הטרי במסיבת האירוסין של בתו. איזה גלגול משמעות עבר הפועל 'להתחתן' ומה הקשר לחותנת?המשך קריאה >> The post ט”ו באב: מי...
View Articleגמל שלמה
מה הקשר בין החרק הטורף לחנוכת המקדש? האם לפנינו סוס או גמל? איך אומרים “גמל שלמה בנקבה, ולמה כנראה לא כדאי לנו להיות בני הזוג של הנקבה הזאת? The post גמל שלמה appeared first on האקדמיה ללשון העברית.
View Articleשמואל את שמואל
‘שמואל את שמואל’, ‘דוד את מאיר’, ‘בייגל את בייגל’ – מה פשר המילה ‘את’ בשמות מסחריים כאלה? האם לפנינו מבנה מקראי משובח או מילה לטינית בתחפושת? The post שמואל את שמואל appeared first on האקדמיה ללשון...
View Articleהמלחמה על שמות ימות השבוע
בלשונות אירופה ימות השבוע נקשרים לגרמי השמיים ולאלים. עם תחיית העברית היו שסברו שלא ייתכן שבאומה מתוקנת יישאו ימות השבוע שמות טכניים כמו 'ראשון' ו'שני', והיו להם הצעות חלופיות מעניינות מאוד.המשך קריאה...
View Articleלרכוש ולרחוש
בימינו רוב הישראלים הוגים כ’ רפה וח’ באותו האופן, ומכאן הבלבול בין ביטויים כגון ‘רחש כבוד’ ו’רכש את אמונו’. נעשה אפוא מעט סדר, וגם נראה מה הקשר ל’מרחשת’ ול’לחש רחש’. The post לרכוש ולרחוש appeared...
View Articleותו לא
מה פירוש המילה ‘תוּ’ שבצירוף ‘ותו לא’? איזו טעות הגייה עושים כמעט כל הדוברים בצירוף הזה? ומה הקשר לצירוף ‘לא בכדי’? The post ותו לא appeared first on האקדמיה ללשון העברית.
View Articleנתכרכמו פניו
החלפת צבע הפנים יכולה להעיד על מצבו הפיזי של האדם או על רגשותיו. על מי שמבייש את חברו אומרים שהוא ‘הלבין את פניו’, ועל מי ששרוי בצער – ‘השחירו פניו כשולי קדרה’. ואיזה צבע יש למי ש’נתכרכמו פניו’? The...
View Article