לשוננו לעם כרך טז (תשכ"ה)
חוברת א-ב (קנג-קנד) נפתלי בן מנחם, 2 פתגמים מיוחסים לר' אברהם בן עזרא: א. המלות כגופות והטעמים כנשמות ב. האומר עבור במקום בעבור, עמ' 3-10 דב סדן, ועוד לעניין ש"י עולמות, עמ' 11-19 צבי שארפשטיין, חזונו...
View Articleלשוננו לעם כרך יז (תשכ"ו)
חוברת א (קסג) מאיר שלי, להפריד בין דבקים (מן המילון המשפטי), עמ' 4-10 מרדכי לבנון, על מדוחי הדוך והדו"ח, עמ' 10-17 אבא בנדויד, עוד לעניין ביצוע, עמ' 17-20 ראובן מירקין, מילון צרפתי עברי חדש, עמ' 20-25...
View Articleאקדם 73
לקובץ PDF תוכן העניינים פרס האקדמיה ע"ש בן־חיים לד"ר אוהד אבודרהם, עמ' 1 הפרס על שם עוזי רמון לעובדי מחקר מצטיינים, עמ' 1 חווית קיץ משפחתית באקדמיה ללשון העברית, עמ' 1 האולימפיאדה ללשון העברית: שאלת...
View Articleאסתר שפירא וגן הילדים העברי
אסתר שפירא הייתה הגננת העברייה הראשונה. בכוח נחישותה ובכישרונה ייסדה וניהלה את גן הילדים העברי הראשון בעולם, העמידה דור של דוברי עברית והכשירה גננות עבריות. [תצלום הדיוקן באדיבות ארכיון מוזיאון ראשון...
View Articleחילופי מנכ"ליות באקדמיה ללשון העברית
ב־31 ביולי 2023 פרשה טלי בן־יהודה, מנכ"לית האקדמיה ב־17 השנים האחרונות, לגמלאות. לתפקיד מנכ"לית האקדמיה מונתה סגניתה דורית לרר. בי"ג באב תשפ"ג, 31 ביולי 2023, סיימה טלי בן־יהודה קצת יותר משבע עשרה שנים...
View Articleחלוצות העברית – מפגש בבית האקדמיה ללשון העברית
"יבוא היום שעל קבר אמך הטובה, אֵם כל העברים הבאים אחריך… תוצב מציבת־אבן גדולה ונראית למרחוק… אשר תספר לדורות הבאים את ספורה הקוסם והאגדי של דבורה האֵם העברית הראשונה." (דברי אליעזר בן־יהודה לבנו, מתוך...
View Articleלשוננו לעם כרך יט (תשכ"ח)
חוברת א-ב (קפג-קפד) יצחק אבינרי, פחות ומעט, גרוע וקטנטן, עמ' 3-15 שרגא אברמסון, מלשון הפיוט והשירה, עמ' 15-25 י' רצהבי, על עב שנטלה, עמ' 26-27 ראובן מירקין, דוגמה של דיסימילציה בעברית המדוברת, עמ'...
View Articleלשוננו לעם כרך ל (תשל"ט)
חוברת א (רצ"א) ראובן סיוון, נ"ה טור-סיני ז"ל (במלאות חמש שנים לפטירתו), עמ' 3-6 דב סדן, עשרות, עמ' 6-14 אורה שורצולד, מה בין המשפט החסר למשפט הסתמי?, עמ' 15-21 אסתר גולדנברג, אופטימיסטן, אופטימיסטון-...
View Articleלשוננו לעם כרך לא (תש"ם)
חוברת א (שא) שרגא אברמסון, "תשלומים לשיעורים", עמ' 3-7 מרדכי מישור, על שימוש המקור הנטוי ושם-הפעולה בלשון חז"ל, עמ' 7-11 אילן אלדר, להשלמת הנמצא במילונים מפיוטי המחזור האשכנזי (רשימה שנייה, סיום), עמ'...
View Articleהאם יש חלופה עברית למילה meme?
למילה הלועזית meme לא נקבעה חלופה עברית, ולכן נשתמש בה על דרך הצורה הלועזית – מם. אשר להגיית המילה: ההמלצה שלנו היא להגות אותה בצירי, כלומר מֵם. את המונח בשימושו המקובל כיום ובכתיב...
View Articleלשוננו לעם כרך לג (תשמ"ב)
חוברת א-ב (שכא-שכב) ראובן סיוון, ראשית הרחבת הלשון בימינו, עמ' 5-64 חוברת ג (שכג) דב סדן, "כחמט בקשקשותיו", עמ' 67-74 שרגא אברמסון, "ממון גדול", עמ' 75-79 אורה (רודריג) שורצולד, על כמות המלים העבריות...
View Articleלשוננו לעם כרך לד (תשמ"ג)
חוברת א (שלא) יחיאל בן-נון, המלך המשפט, עמ' 3-5 דוד זילבר, מן הריאליה האקדמאית שבלשון המקרא א. פי-החרב, חרב אוכלת, לחם- בשר, לחם- מלחמה, עמ' 6-15 שרגא אברמסון, "זקן גדול", עמ' 16-18 טוביה פרשל, הצורה...
View Articleלשוננו לעם כרך לה (תשמ"ד)
חוברת א (שמא) ראובן סיוון, מכתב ביאליק אל פרסקי בשנת תרפ"ב, עמ' 3-11 חיים אהרנוביץ, "ערבים זה בזה" ו"ערבים זה לזה", עמ' 11-13 חיים אהרנוביץ, בקע ים, קרע ים- המונח הטכני והגדרתו לפי המקורות, עמ' 14-19...
View Articleחנוכת מרכז התרבות וההדרכה של האקדמיה ללשון העברית –יד לאליעזר וחמדה בן־יהודה
בכוונתי להגיע לאירוע הפתיחה! [contact-form-7]The post חנוכת מרכז התרבות וההדרכה של האקדמיה ללשון העברית – יד לאליעזר וחמדה בן־יהודה first appeared on האקדמיה ללשון העברית.The post חנוכת מרכז התרבות...
View Articleמפעלם של שני יוצרים בלשון
חוברת חדשה של “העברית” מוקדשת לשני יוצרי לשון וגדולי לשון, שפירות נטיעתם הלשונית ממלאים אוצרות גם בדורנו אנו: אהרון מאיר מזי”א, חבר ועד הלשון ולימים גם נשיאו, וראובן אלקלעי, המילונאי והמתרגם.המשך קריאה...
View Articleקרפיף
המילה העתיקה קַרְפִּיף, המציינת במקורה שטח גדור או חצר גדורה, יוחדה בימינו לציון שטח מסילתי המשמש לתחזוקת רכבות, לחנייתן או לתפעולן (בלועזית: דִּיפּוֹ). כך למשל הקרפיף של הרכבת הקלה של גוש דן הוקם בפתח...
View Articleלשנס מותניים
הביטוי לשנס מותניים משמש בעברית במשמעות 'להזדרז', 'להתחזק', 'להתכונן במרץ'. הפועל שִׁנֵּס יחידאי במקרא; בספר מלכים א, בסוף הפרק שמגולל את מעללי אליהו בהר הכרמל, נאמר: "וְיַד ה' הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ...
View Articleחרם
בימינו המילה חֵרֶם משמשת בעיקר במובן של נידוי והרחקה, כגון של אדם מציבור מסוים, ומכאן גם הפועל הֶחֱרִים בהוראת 'הכריז חרם' – כך שומעים מדי פעם בכלי התקשורת על חרם של ילדים כלפי חבר לכיתה או על ציבור...
View Articleאמציה פורת ז״ל
פרופ' משה בר־אשר עושה בחו"ל וביקש ממני לומר דברים בשמו על אמציה פורת ידידו שבו ראה עורך ומתרגם דגול, בשמו וכמובן בשם האקדמיה ללשון העברית שאמציה היה חבר חשוב ויקר ופעיל בה. הכרתי את אמציה פורת במליאת...
View Article