"אמרו חכמים"
“אמרו חכמים”: שיחות של משא ומתן הלכתי במשנה סדרה: אסופות ומבואות בלשון לב במרכז הספר עומדת שיחת המשא ומתן ההלכתי מן המשנה. משא ומתן זה מתנהל בין חכמים המציגים את דעותיהם בענייני הלכה, ולעיתים מידיינים...
View Articleערב הסעודית
שם המדינה הרשמי בעברית הוא ערב הסעודית (ולא "סעודיה"). שם המדינה בערבית הוא أَلْمَمْلَكَة ٱلْعَرَبِيَّة ٱلسُّعُودِيَّة (=אל־ממלכּה אל־ערבִּייה א־סעודִייה), כלומר "הממלכה הערבית הסעודית". 'הסעודית' הוא...
View Articleבריון ובריונוּת
המילים בִּרְיוֹן,[1] ובריבוי: בריונוֹת או בריונים, במשמעות דומה או קרובה לזו המשמשת בימינו מוכרת לנו כבר מספרות חז"ל, הן בעברית – למשל "עמדו עליו בריונוֹת קשים" (מכילתא דרבי ישמעאל, עמלק [בשלח] פרשה...
View Articleהאקדמיה מלמדת באוניברסיטת תל אביב, תשפ"ב
בשנת תשפ"ב יצא לדרך מיזם חדש של מערך ההשתלמויות באקדמיה ללשון העברית ושל החוג ללשון העברית ולבלשנות שמית באוניברסיטת תל אביב: קורס אקדמי חצי־שנתי על מפעלותיה של האקדמיה. בקורס למדו סטודנטים לתואר ראשון...
View Articleחיי הלשון בספרות העברית
דברים שנשא פרופ' אבנר הולצמן בכינוס המדעי הבין־לאומי המקוון "העברית החדשה" תמונת מצב, שקיימה האקדמיה ללשון העברית בכ"ח–ל' באדר א' תשפ"ב (1–3 במארס 2022): כך נפתח הסיפור הקצר "בגנים" מאת אורי ניסן...
View Articleעל פתיחה מוטעית של קיצורים וראשי תיבות
קיצורים וראשי תיבות עשויים לציין ביטויים שונים זה מזה, כידוע. למשל ראשי התיבות ז"ל יכולים להתפרש 'זיכרונו לברכה' וגם 'זה לשונו'. בדרך כלל ההקשר מכוון את הקורא לפירוש הנכון. אבל, כאמור, רק בדרך כלל....
View Articleאקדם 70
תוכן העניינים הושלמה התקנת המקרא באתר "מאגרים", עמ' 1 קורס אקדמי של האקדמיה ללשון באוניברסיטת תל אביב, עמ' 1 פרופ' אהרן דותן ז"ל, עמ' 1 ערב עיון: מפעלם הלשוני של ד"ר מזיא ושל ראובן אלקלעי, עמ' 2 שבוע...
View Articleלמד לשונך 141
לקט מן המילון למונחי גאוגרפיה אנושית: נְשִׂיגוּת, הֲלִיכוּת, נִחוּת, תְּחוּמָה.המשך קריאה >> The post למד לשונך 141 appeared first on האקדמיה ללשון העברית.
View Articleלמד לשונך 142
לקט מן המילון למונחי גאוגרפיה אנושית: נְשִׂיגוּת, הֲלִיכוּת, נִחוּת, תְּחוּמָה.המשך קריאה >> The post למד לשונך 142 appeared first on האקדמיה ללשון העברית.
View Articleוסת
המילה וֶסֶת מתועדת בעברית למן ספרות חז"ל (בכתבי היד של המשנה גם ווסת בשתי וי"וים), ומקובל להבינהּ בהוראת 'הֶרגל', 'נוהַג'. מקור המילה וסת לא הובהר. מקובלת ההשערה הקושרת אותה אל המילה היוונית εθος...
View Articleתורת הצורות של לשון המשנה
תורת הצורות של לשון המשנה: תצורת שם העצם – השמות ושמות התואר במוספיות (ג–ד) תורת הצורות של המשנה – תורת הצורות של שם העצם: השמות ושמות התואר במוספיות, המוגש בשני כרכים (ג–ד), הוא חלק ב של כרכים א–ב...
View Articleאסתר גולדנברג זכרה לברכה
האקדמיה ללשון העברית מתאבלת על מותה של חברת האקדמיה אסתר גולדנברג. אסתר גולדנברג הייתה חוקרת של הלשון העברית, מורה ומרצה אהובה ועורכת לשון דגולה. היא הייתה בעלת ידע רב בעברית לרבדיה ולסגנונותיה, התמחתה...
View Articleהסבר על המילון
חפשו באמצעות חלונית החיפוש הראשית מילה שמעניינת אתכם, ואנחנו נעמיד לרשותכם מידע מילוני ומידע מכל מאגרי האקדמיה ללשון העברית על המילה (או על הצירוף) שבחרתם. מילון עברי–עברי האקדמיה ללשון העברית מעמידה...
View Articleבריון ובריונוּת
המילים בִּרְיוֹן,[1] וברבים: בריונוֹת או בריונים, במשמעות דומה או קרובה לזו המשמשת בימינו מוכרות לנו כבר מספרות חז"ל, הן בעברית – למשל "עמדו עליו בריונוֹת קשים" (מכילתא דרבי ישמעאל, עמלק [בשלח] פרשה...
View Articleמהודו ועד ערב, מגאורגיה לירושלים – על דב גפונוב ותרגום האפוס ״עוטה עור הנמר״
הציבור מוזמן להרצאה מקוונת שתוקדש למתרגם דב גפונוב ולתרגומו המופתי לאפוס הגאורגי ״עוטה עור הנמר״ מאת שותא רוסתוולי. מועד ההרצאה: יום רביעי י"א באלול תשפ"ב, 7 בספטמבר 2022, בשעה 19:00. ההרצאה מיועדת...
View Articleגרסא דינקותא –ילדים יוצרים בעברית
"הצלחתי להפליש לבד את המים בשירותים!" "אנחנו תמיד הולכות רק לירקן, מתי כבר נלך לפֵּרָן?" "איש היה בישראל, מר כוכבא שמו." "נפלתי בגן ויש לי עכשיו שתי פצות בברך." עם פתיחת שנת הלימודים בבתי הספר אנחנו...
View Articleדוחק השיר בתורת־הלשון העברית בימי־הביניים
לקריאת המאמר המאמר מתפרסם לזכרה של אסתר גולדנברג שהלכה לעולמה בתמוז תשפ"ב (יולי 2022) – באדיבות הוצאת ספרים על שם י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים. * * * המאמר עוסק בהיתרים שניתנו למשוררי ימי...
View Articleיתוש
השם יתוש נזכר לראשונה בספרות התנאים, ומקובל לפרשו חֶרֶק מעופף, כמו היתוש שבימינו. היתוש בספרות חז"ל הוא סמל לבעל חיים קטן וחסר חשיבות או תועלת – כפי שעולה מכמה מימרות וסיפורים: כך נאמר בתוספתא: "…למה...
View Articleמה שם הפעולה של הפועל חיכה?
לא פעם אנו נשאלים מדוע אין בעברית שם פעולה המקביל לפועל לְחַכּוֹת. אנו נוהגים להשיב כי יש שם פעולה כזה, הקשור לפועל הנרדף להמתין: הַמְתָּנָה. ובכל זאת תשובה זו אינה מניחה את דעתם של רבים מהפונים, שכן...
View Articleתוכנית ללימודי הסמכה בהוראת עברית כשפה שנייה על פי תוכנית הלימודים של המגזר...
על התוכנית: התוכנית בגישה הפונקציונלית תקשורתית בליווי פדגוגי ומקצועי של מר איאד מוהנא, המפקח על העברית במגזר הדרוזי. בהוראת השפה העברית במגזר הדרוזי מושם דגש במיומנויות השפה: הבנת הנשמע ודיבור, הבנת...
View Article