דּוּחַ או דּוֹח?
ההגייה התקנית של המילה היא דּוּחַ – כהגיית המילים רוּחַ ולוּחַ. ואיך כותבים – דוח או דו"ח? בעניין זה שתי הדרכים נכונות, ואפשר לכתוב את המילה בגרשיים או בלעדיהם. כידוע מדובר בראשי התיבות 'דין וחשבון',...
View Articleיש או ישנו?
"אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ, אֶרֶץ שְׁכוּרַת שֶׁמֶשׁ…" (שאול טשרניחובסקי) בעברית בת ימינו המילה יֵשׁ ונטיותיה בגוף שלישי – יֶשְׁנוֹ, יֶשְׁנָהּ, יֶשְׁנָם, יֶשְׁנָן – משמשות פעמים הרבה שימוש זהה: "יש...
View Articleשמות הפרפרים בישראל
מליאת האקדמיה ללשון העברית ייחדה את ישיבתה האחרונה לשמות הפרפרים בישראל. אושרה רשימה של כ־180 שמות של פרפרים שהכינה הוועדה לזואולוגיה בשיתוף מומחי פרפרים, ובהם שמות חדשים רבים. במידת האפשר ניתנו שמות...
View Articleהחלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה
בישיבתה האחרונה של מליאת האקדמיה ללשון העברית לשנת תשע"ח (כ"ג באלול תשע"ח, 3 בספטמבר 2018) נקבעו כמה מילים בשימוש כללי: כנגד מכונית אוטונומית או רכב אוטונומי נקבע הצירוף – שכבר משמש פה ושם – מְכוֹנִית...
View Articleפרווֶה
נשאלנו מה מקור המילה פַּרְוֶה (בלי ניקוד: פרווה). מדובר במילה שנשאלה לעברית מן היידיש, ומקורה ביידיש עצמה לוט בערפל. הינה הצעות גיזרון אחדות מתוך אנציקלופדיה "יודאיקה": מלשון para 'זוג' בלשונות...
View Articleהדיוט ואידיוט
הֶדְיוֹט הוא אדם פשוט שאינו מומחה בתחום מסוים או שאינו בעל מעמד מיוחד. המילה משמשת בעיקר בלשון הגבוהה. המילה אִידְיוֹט משמשת כיום בעיקר בלשון הדיבור ככינוי גנאי לטיפש. הדמיון בין שתי המילים איננו מקרי...
View Articleמחפשים חלופה עברית ל"מייקר" (maker)
"מייקרים" (makers) הם אנשים פרטיים יצירתיים וחובבי טכנולוגיה הממציאים ובונים דברים בעצמם. ה"מייקרים" משלבים ביצירותיהם טכנולוגיות מתקדמות ומלאכות מסורתיות: מחשבים ומדפסות תלת־ממד לצד פטיש, מסמרים ודבק....
View Articleגיליון חדש של העברית
החוברת מוקדשת לדיונו המפורט של פרופ' אהרן בר־אדון על התבססות ההברה הספרדית בעברית המדוברת בארץ ישראל ולתיאור הדיונים על הניסיון לעצב ולתכנן כל פרט מפרטיה.המשך קריאה >>
View Articleממנוּ או מאיתנו?
בגוף ראשון רבים אפשר לומר גם מִמֶּנּוּ וגם מֵאִתָּנוּ (בלי ניקוד: מאיתנו) – "תמיד תהיה אחד ממנו" וגם "תמיד תהיה אחד מאיתנו". מִמֶּנּוּ היא נטייה של מילת היחס מִן,[1] ואילו מֵאִתָּנוּ היא נטייה של צירוף...
View Articleפתע ופתאום
המילים פתאום ופתע זהות במשמען ודומות מאוד בצורתן, ובאמת במחקר הלשון מקובל לקשור ביניהן. יש קרבה בין העיצורים הגרוניים א' וע' בשל מקום החיתוך המשותף שלהם (הגרון והלוע), ומכאן חילופים כמו גָּמָא וגָמַע,...
View Articleחרסינה על שום מה?
המילה חַרְסִינָה כלולה ברשימה של מילים שפרסם ועד הלשון העברית בשנת תרע"ד, 1914. ליד המילה מופיע סימן המורה כי מדובר בחידוש של הוועד. חַרְסִינָה היא הלחם של המילה חֶרֶס עם שם הארץ סִין. ואומנם החרסינה...
View Articleקינוח האף וקינוח הסעודה
במילה קינוח משתמשים הן לפעולה – למשל קינוח האף, הן למנה המתוקה המוגשת בתום הסעודה. האם מדובר באותה המילה? התשובה חיובית. הפועל קינח מתועד בעברית למן לשון חכמים, ומקורו אינו ברור. ייתכן שיש לו תיעוד...
View Articleעלות ומחיר
נשאלנו מה ההבדל בין עלות למחיר. מְחִיר – סכום הכסף הנדרש לרכישה של מוצר או לקבלת שירות. עֲלוּת – כלל ההוצאות הכרוכות בייצור של מוצר או ברכישה של נכס. המילה עלות מקבילה בדרך כלל למילה הלועזית cost,...
View Articleמֶלַח ומַלָּח
רבים סבורים כי שמו של בעל המקצוע מַלָּח נגזר משם העצם מֶלַח, שהרי המַלָּח עושה את מלאכתו במי הים המלוחים. אך למרות הדמיון הרב בין שתי המילים האלה, החוקרים סבורים שאין ביניהן שום קשר. המילה מֶלַח היא...
View Article"כידון"האופניים
רבים מכנים את מוט הנהיגה באופניים בשם "כידון", אך בעברית התקנית הוא נקרא פשוט הֶגֶה: 'הגה האופניים', 'מוט ההגה' או 'ידית ההגה'. המילה העברית כִּידוֹן מקורה במקרא והיא מציינת כידוע כלי מלחמה הדומה...
View Articleעל חַמְצָן ומַעְבְּדָן, על חִזּוּר ועל פִּלְמוּר – כימיה בעברית
לקריאת המאמר תחיית העברית בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים נועדה ראש לכול להפוך את העברית – שהייתה עד אז לשון קודש והחלה לשמש לשון ספרות – ללשון חיה אופפת כול, וגם ללשון הלימוד בבתי הספר. אבל מה...
View ArticleClik here to view.
מאימתי מתכננים בעברית?
בשנת 1943 הקימה הנהלת הסוכנות היהודית את "ועדת הַתִּכּוּן" בראשותו של דוד בן־גוריון. תפקיד הוועדה היה לתכנן את ההתיישבות בשטחי הארץ בשנים הקרובות, לאור הציפייה לקליטת המוני עולים. מדוע אפוא נקראה...
View Articleתוכנית – מיחזקאל ועד היום
המילה תָּכְנִית נזכרת במקרא פעמיים – בספר יחזקאל. היקרותה הראשונה אינה ברורה לאשורה: "כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' אַתָּה חוֹתֵם תָּכְנִית מָלֵא חָכְמָה וּכְלִיל יֹפִי" (כח, ב). ההיקרות השנייה קשורה לפרטי...
View Articleחדש – הספרים שלנו באתר כותר
לשימוש החוקרים והסטודנטים, מעתה תוכלו למצוא ספרים רבים בהוצאת האקדמיה ללשון העברית במלואם באתר כותר. רשימת הספרים אילן אלדר, תכנון לשון בישראל נתן אפרתי, העברית בראי המדינה משה בר־אשר, פרקי עיון בעברית...
View Article