אורך רוח או אורח רוח?
רבים נוקטים בטעות את הצירוף "אֹרַח רוח", אך הגרסה הנכונה של הביטוי היא אֹרֶךְ רוח – 'אורך' מלשון אריכות. 'אורך רוח' פירושו סבלנות, מתינות והתאפקות – ההפך מן 'קוצר רוח'. שם התואר 'אֶרֶךְ רוח' נזכר כבר...
View Articleגביע העולם בעברית
שחקי גביע העולם בכדורגל הם זמן טוב להתרווח בכורסה, להדליק טלוויזיה – ולהתווכח על מה שחשוב באמת: דרום קוראה או קוראה הדרומית? סעודיה או ערב הסעודית? שדר או שדרן? מה מקור המילה תיקו? ואיך "עושים" גול...
View Articleאקדם 61
תוכן העניינים הכינוס הבין־לאומי באקדמיה: עיונים בלשון המקרא, עמ' 1–2 חדש באקדמיה: אוסף המרכז לחקר מסורות קהילות ישראל, עמ' 1 רונית גדיש, מן הכתיב חסר הניקוד אל הכתיב המלא התקני, עמ' 3 חדש באתר האקדמיה:...
View Articleמן הכתיב חסר הניקוד אל הכתיב המלא התקני
לפני כשנה פרסמה האקדמיה את כללי הכתיב המלא החדשים – כשבעים שנים לאחר שפורסמו לראשונה כללי הכתיב של ועד הלשון. כמעט שלושה עשורים עסק ועד הלשון בסוגיית הכתיב עד אשר גיבש לבסוף את כללי הכתיב חסר הניקוד...
View Articleחופש או חופשה?
המקפידים בלשונם מבחינים בין חופש – מושג כללי ומופשט, ובין חופשה – תקופה פנויה מעבודה או מלימודים: חופשת פסח, חופשת מולדת, ואפילו חופשת מחלה. מהארמית שאלנו את הפגרה לציון תקופה קצובה וקבועה מראש שבה...
View Articleהעברית בכנסת
אנחנו מתכבדים להעביר סדרת הרצאות במסגרת מפגשי תרבות שמארגנת ועדת החינוך של הכנסת ביוזמתו של יו"ר הוועדה חבר הכנסת יעקב מרגי. ו' בתמוז תשע"ח (19 ביוני 2018), עברית נכונה – האם היא קיימת? / ד"ר גבריאל...
View Articleאיך אומרים בפולנית פוֹטוֹסִינְתֵּזָה?
לקריאת המאמר בחידון הטלוויזיה "הכספת" נשאל המתמודד אם אמת שמקור המילה פוטוסינתזה בלשון הפולנית, ועל פי החידונאי זו הייתה התשובה הנכונה. צופים רבים היו משוכנעים שנפלה כאן טעות. עיון במילונים שימושיים...
View Articleמשרד הסעד נוקט אמצעים
תיקון לשון נפוץ שנוהגים בו עורכי לשון הוא השמטת מילת היחס ב אחרי הפועל נקט: נקט צעדים (ולא נקט בצעדים). על תיקון לשון זה ראו בהרחבה במאמרו של אורי מור. מעניין להיווכח שכבר בחודשיה הראשונים של מדינת...
View Articleמונחי נגרות, תרפ"א (1921)
רשימות מונחים אחדות של ועד הלשון יצאו לאור בלוחות המציגים את המונחים באמצעות איורים ולאו דווקא כנגד מונחים מקבילים בלשונות לעז. אחד מהם הלוח המוצג כאן, שהתפרסם בזכרונות ועד הלשון, מחברת ה, שיצא לאור...
View Articleהשתלמות לשיפור הניסוח של הטקסט המשפטי, תשע"ח
השתלמות במשרד עורכי הדין תדמור-לוי שנערכת באביב–קיץ תשע"ח (מאי 2018 – אוגוסט 2018). 13 במאי ד"ר אורלי אלבק המשפט התקשורתי והבהיר 20 במאי חג השבועות אין מפגש 27 במאי ד"ר גבריאל בירנבאום עברית נכונה –...
View Articleאוסף המרכז לחקר מסורות קהילות ישראל
בצילום: מסרנים מחכמי תימן עם פרופ' שלמה מורג חדש באקדמיה: אוסף המרכז לחקר מסורות קהילות ישראל בימים אלו קלטה האקדמיה את אחד האוספים הגדולים והחשובים בתחום מחקר הלשון – אוסף המרכז לחקר מסורות קהילות...
View Articleסיורים בעקבות בן־יהודה
"מילים מילים הוא בדה ממוחו הקודח" האקדמיה ללשון העברית מזמינה ילדים ובני נוער לסיורים בעקבות אליעזר בן־יהודה במהלך חודש אוגוסט האקדמיה ללשון העברית מזמינה ילדים ובני נוער לבקר במהלך החופש הגדול בבית...
View Articleמכונית אוטונומית
הוועדה למילים בשימוש כללי מבקשת את עזרת הציבור בחיפושיה אחר חלופה עברית לשם התואר אוטונומי בצירופים מכונית אוטונומית, רכב אוטונומי. ההצעות שעלו: מְכוֹנִית עַצְמוֹנִית, רֶכֶב עַצְמוֹנִי מְכוֹנִית...
View Articleלדכא או לדכות?
בעברית החדשה נכון לומר לְדַכֵּא ולא "לְדַכּוֹת", שהרי השורש המשמש אותנו כיום הוא דכ"א באל"ף: דיכאון, מדוכא וכדומה. שם הפועל לְדַכֵּא – כמו לְבַטֵּא, לְקַנֵּא – מתאים לשורשים שהאות האחרונה שלהם אל"ף,...
View Articleיָשַׁב עַל הַמְּדוֹכָה
לשבת על המדוכה פירושו להתחבט רבות בבעיה, להתלבט ולדון בעניין באריכות ובכובד ראש. מְדוֹכָה היא מכתש לכתישת גריעינים ותבלינים. שורש המילה הוא דו"ך, והוא קרוב לשורשים דכ"ך, דכ"א, דכ"י, ודכד"ך – המציינים...
View Articleהשתתפות נציגת האקדמיה בוועידת גלובס לשיווק ולפרסום (תמוז תשע"ח, יולי 2018)
בוועידת גלובס לשיווק ולפרסום שהייתה בכ"ו תמוז (9 ביולי) בתאטרון הקאמרי בתל אביב השתתפה רונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה, בחֶבֶר דיון בנושא מקומה של העברית בעולם השיווק והפרסום. עוד השתתפו בדיון...
View Articleראשית כול אך לא "שנית כול"
בפתחם של דברים נוקטים לעיתים את הצירוף ראשית כול. צירוף זה כשר בהחלט – הוא מובא במילונים העבריים, מתועד כבר בספרות ימי הביניים, ואף אפשר שנתגלגל משימושים שמקורם במקרא ובמדרש, כגון "מֵרֵאשִׁית כָּל...
View Article