תבטת ושח רחוק
כיצד נקראו העגבניות בלשונה של משפחת בן־יהודה? מה הקשר בין ז’קט ובין השם העברי יעקב? ואיך מכנים את מי שתמיד מתעקש לומר את המילה האחרונה? על חידושים עבריים יצירתיים שמעולם לא אושרו באופן רשמי, אך בהחלט...
View Articleעד ש־ ועד שלא
לא אדבר איתך עד שתתנצל לא אדבר איתך עד שלא תתנצל שני המשפטים זהים במשמעותם (“תתנצל ורק אז אדבר איתך”), ואולם הם נבדלים זה מזה במילת שלילה (“לא”) – הא כיצד? עד ש־ הצירוף עד ש־ או עד אשר הוראתו היסודית...
View Articleהמילים החדשות – תשפ”ה
מונחים יחידים מַדְלֵק תמורת starter בנורה פלואורנית (מילה שבמקור חידש בן־יהודה בתקווה שתשמש לגפרור). שׁוֹנוּת מְשֻׁתֶּפֶת אושר במקום קוֹוַרְיַאנְס (covariance) – צירוף המשמש בסטטיסטיקה. מַדְפֶּסֶת...
View Articleיום השפה העברית – פעילות בקבוצות עבודה לכיתה א’
אדווה דואק מן המכללה האקדמית לחינוך ע”ש דוד ילין יצרה לכבוד “יום השפה העברית” פעילות בקבוצות עבודה לכיתות א’ (ניתן להתאים את הפעילות גם לכיתות ב’). בקובץ להדפסה תוכלו למצוא שש פעילויות היכרות שונות...
View Articleוַעְצֹר בְּמִלִּין מִי יוּכָל – הזמנה לכינוס מדעי
הציבור מוזמן להשתתף בכינוס המדעי הבין־לאומי של האקדמיה ללשון העברית והחוג ללשון העברית ולבלשנות שמית באוניברסיטת תל אביב יום ב’, י’ באדר תשפ”ה, 10 במרץ 2025, בניין גילמן, אוניברסיטת תל אביב יום ג’,...
View Articleסיר וסירה
מדוע במילון כלי המטבח של ועד הלשון העברית יש ‘סירות’ ולא ‘סירים’? מניין קיבלנו את שמו של כלי השיט ‘סירה’? ומה משמעות המילה ‘סירים’ בלשון המקרא? The post סיר וסירה appeared first on האקדמיה ללשון העברית.
View Articleאתר מאגרים התעדכן והתעשר בחיבורים חדשים
באתר “מאגרים” של מפעל המילון ההיסטורי נוספו חיבורים חדשים. בין החיבורים שנוספו: מבחר משירי החול לר’ יהודה הלוי תרגומו של משה אבן-תיבון לחיבור הנהגת הבריאות לרמב”ם (טקסט בלבד) עיבוד מלא לבית הבחירה...
View Articleלשוננו פז, א
יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי לשוננו לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה. לרכישה לתוכן העניינים לתקצירים באנגלית מאמר לדוגמה: ״טחורים שאינם עכברים״, מאת אלכסיי יודיצקי לרכישת מינוי שנתי...
View Articleטחורים שאינם עכברים
לקריאת המאמר לפני כיובל שנים במדור “מן העבודה במילון ההיסטורי” פרסם יחיאל קארה הערה במהלך העבודה במדור לספרות החדשה קצרה שכותרתה “טחורים = עכברים”. במפעל המילון ההיסטורי נזדמן לקארה בעיתון “המגיד” משנת...
View Articleילדוּת ישראלית – חידון לשוני לגיל הרך
אנו מזמינים אתכם לזמר את שירי הילדוּת האהובים עם הילדים, האחים הקטנים, האחיינים או הנכדים הרכים, ולפתור איתם בצוותא חידות נחמדות שיעשירו את לשונם. The post ילדוּת ישראלית – חידון לשוני לגיל הרך...
View Articleעל אף ואף על פי
הצירופים ‘על אף’ ו’אף על פי’ קרובים בצורה ובמשמעות – שניהם מביטויי הוויתור (כמו ‘למרות’, ‘חרף’ ועוד), ובכל זאת שניהם מתגלגלים ממקורות שונים לגמרי. בצירוף אף על פי הרכיב אף מובנו ‘גם’, ‘אפילו’. רכיב זה...
View Articleקול קורא לפרסום בהוצאה לאור
האקדמיה ללשון העברית מזמינה חוקרות וחוקרים בתחומי הלשון העברית ולשונות קרובות להגיש מפירות מחקריהם לפרסום בהוצאה לאור של האקדמיה. נקדם בברכה רבה גם המלצות לפרסום עבודות דוקטור מצטיינות, לאחר עיבוד...
View Articleט”ו בשבט: עץ ואילן
בלשוננו היום המילים עץ ואילן נרדפות, אך בתקופת חז”ל חל ביניהן בידול: המילה אילן ציינה את הצמח עצמו (tree), ואילו המילה עץ ציינה את החומר (wood). מניין קיבלנו את המילה אילן? ובאיזו משתי המילים השתמשו...
View Articleחידון ילדוּת ישראלית – הפתרונות המלאים
שָׁעוֹן בֶּן חַיִל “שָׁעוֹן שֶׁל יָד, הַבִּיטוּ: חָמוּד הוּא זֶה הַקָּט” – אֵיזוֹ מִלָּה לֹא נִרְדֶּפֶת לַמִּלָּה קָט? אפשרות ג: חמוד. קט הוא קטן, ושתי המילים האלה גם דומות. מַקְהֵלָה עַלִּיזָה “עַל...
View Articleחידון ספרות וספרים
לכבוד יום העברית תשפ”ה ובמסגרת שיתוף פעולה עם רשת צומת ספרים הכנו חידון חגיגי מיוחד לאוהבי הספרים – על ספרות, ספרים ומה שביניהם. The post חידון ספרות וספרים appeared first on האקדמיה ללשון העברית.
View Articleגולל, סורג ושובר
קיבלתי במתנה שׁוֹבֵר או שׁוֹבָר? לסתום את הגולֵל או לסתום את הגולָל? מאחורי סוֹרֵג ובריח או מאחורי סוֹרָג ובריח? האקדמיה ללשון העברית נדרשה לשאלת הגייתן של המילים גולל, סורג ושובר, והתברר שסיפורן מורכב...
View Articleמצפון ל־ או צפונית ל־
אנו נשאלים לא פעם כיצד נכון להתנסח: ‘צפונית לתל אביב’ או ‘מצפון לתל אביב’? ומה הניסוח המומלץ כשמדובר בכפל כיוונים: ‘צפונית־מזרחית ל־’ או ‘מצפון־מזרח ל־’ ואולי ‘צפון־מזרחית ל־’? ממקורות העברית הקלסית...
View Articleבזעיר אנפין
התרגום המילולי של הביטוי הארמי ‘זעיר אנפין’ הוא ‘קְטַן פנים’; אך בלשוננו היום משתמשים בביטוי כאילו פירושו ‘בפנים קטנות’ – כלומר בקנה מידה קטן. לאיזה שורש קרוב השורש זע”ר? מה מקבילתה העברית של ‘אנפין’...
View Articleחס וחלילה וחוזר חלילה
אף שהביטויים ‘חס וחלילה’ נראים דומים – אין ביניהם קשר מקורי. וכדאי גם לשים לב כי הגייתם התקנית שונה: ‘חס וחלילה’ במלעיל, ואילו ‘חוזר חלילה’ במלרע. מה פירוש המילה ‘חלילה’ בכל אחד מן הביטויים האלה? איך...
View Articleמפגש היכרות למורי דרך
למורי דרך פעילים במקצוע – הרשמה למפגש היכרות עם שני אתרים: מרכז התרבות וההדרכה של האקדמיה ללשון העברית והקריה הלאומית לארכאולוגיה של רשות העתיקות המפגש ידגים מקצת מחווית הביקור ויציג את עיקרי התוכן...
View Article