במסורת היהודית הַבְדָּלָה היא שמו של טקס המעבר מקודש לחול במוצאי שבתות ובמוצאי ימים טובים. במוצאי שבתות הוא כולל יין, נר ובשמים, ובמוצאי ימים טובים יין בלבד. המילה הבדלה שנקרית לראשונה בלשון המשנה שקולה במשקל הַפְעָלָה – שם הפעולה של בניין הפעיל. הפועל הִבְדִּיל במשמעות 'הפריש', 'הפריד' מוכר כבר מן המקרא: "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד).
לצד משקל הַפְעָלָה יש בלשון חז"ל גם כמה שמות במשקל אַפְעָלָה – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום הבדל משמעות בין הצורות באל"ף לצורות בה"א, והן משקפות לעיתים טיפוסי לשון שונים, וכך לצד הצורה 'הבדלה' האופיינית לעברית כפי שהיא משתקפת בתלמוד הבבלי, ישנה הצורה 'אבדלה' האופיינית לעברית של ארץ ישראל כפי שהיא משתקפת בתלמוד הירושלמי.
'הבדלה' בלשון המשנה הוא גם כינויו של הקטע 'אתה חוננתנו' הנוסף לברכת 'חונן הדעת' בתפילת ערבית הסמוכה להבדלה.
The post הבדלה appeared first on האקדמיה ללשון העברית.