בי"ח בסיוון תרצ"ה, 19 ביוני 1935, נשלחה אל חבר ועד הלשון הסופר יהושע חנא רבניצקי בקשה מעניינת: מציאת כינוי חדש לעובד תחזוקה שכונה באותם ימים שַׁמָּשׁ.
כך כתבו נציגי הסתדרות העובדים החתומים על המכתב:
"מרכז העובדים בשרות בתיה"ס בא לידי הסכם עם מחלקת החנוך של עירית תל־אביב לשנות את כנוי העובד "שמש" לשם אחר אשר יבטא את תפקידנו בקצור נמרץ, בצורה יותר מתאימה ושאין בו שארית גלותי המשפיל את כבוד העובד."
התגובה לא איחרה לבוא: ב־10 ביולי נשלח אל נציגי ההסתדרות מכתב שחתום עליו שמואל ייבין מן המזכירות המדעית של ועד הלשון בתל אביב. לדבריו י"ח רבניצקי העביר את המכתב לוועדה לשיפור הלשון שעל יד ועד הלשון העברית, ובישיבת הוועדה הוחלט להציע לפני הפונים את הכינוי סַדָּר, וברבים סַדָּרִים. הכותב מסיים בבקשה: "נא להודיענו אם יתקבל כנוי זה על ידכם".
כידוע, המילה סַדָּר לא נקלטה במשמעות זו, אבל היא שימשה לציון בעל תפקיד בתחום הדפוס: סַדָּר הוא מי שמסדר את אותיות העופרת באימהות הדפוס (טכניקת דפוס שכבר אינה קיימת), ומעניין שמונח זה פורסם במילון למונחי הדפוס של ועד הלשון משנת תרצ"ג (1933).
במשך שנים המשיכה לשמש המילה שַׁמָּשׁ שמקורה בלשון המשנה. מאוחר יותר החליפה אותה המילה המחודשת שָׁרָת. מילה זו מוזכרת לראשונה במילון למונחי ימאות של ועד הלשון משנת תשי"ב (1952), ובהמשך בכרך המילואים של "מלון חדש" מאת אברהם אבן־שושן משנת תש"ך (1960). במילון למונחי חינוך של האקדמיה ללשון העברית משנת תשכ"ה היא נקבעה כמונח רשמי. עם הזמן גם מילה זו נתפסה כמילה שאינה ראויה, ועל כן הוחלפה בהמשך בצירוף 'אב בית'.
מי היה י"ח רבניצקי?
יהושע חנא רבניצקי (תרי"ט–תש"ד; 1859–1944), יליד אודסה, היה פעיל ציוני, סופר עברי ועורך. הוא ערך את כתב העת הספרותי "פרדס" (1892–1897), שבו פרסם את שירו הראשון של ביאליק "אל הציפור", השתתף בכתיבה ב"השלח" וערך שבועון יידי. ב־1901 יסד עם ביאליק וש' בן־ציון את הוצאת הספרים "מוריה" שפעלה 18 שנה. בשנת 1921 עלה לארץ והתיישב בתל אביב. הוא הקים את הוצאת הספרים "דביר" עם ביאליק ושלמה לוין. לאורך כל השנים היה שותפו של ביאליק בכינוס הספרות העברית וספרי לימוד ומקראות.
רבניצקי היה חבר ועד הלשון וחבר הוועדה לשיפור הלשון. להרחבה
The post אל תקראו לנו שַׁמָּשִׁים appeared first on האקדמיה ללשון העברית.