שואלים אותנו לא אחת מהן הצורות התקניות – יחד או ביחד, חינם או בחינם. אנו משיבים ששני הזוגות טובים ומתועדים במקורות.
להלן פירוט הדברים:
אחת הדרכים הרווחות ליצירת תוארי פועל בעברית היא הוספת ב' היחס לפני שמות עצם מופשטים, למשל בנחת, בשמחה, בשגגה, בכוונה, במהירות, בקלות, בדיוק, בשקט, בהצלחה, ברצינות. ב' זו עשויה להצטרף גם לשמות תואר – בטוב, בנעימים, בקצרה, בגלוי, במפורש וכיו"ב.
ואולם הייתכן שב' היחס ליצירת תואר הפועל תבוא לפני מילה שמלכתחילה משמשת תואר הפועל? האין בכך משום עודפוּת? ובכן, עיון במקורות מעלה תיעוד גם לדרך זו.
במקרא לצד מופעים רבים של תואר הפועל מְהֵרָה אנו מוצאים את הצירוף בִּמְהֵרָה (פעם אחת במגילת קהלת ד, יב); ולצד מופעים רבים של פִּתְאֹם את הצירוף בְּפִתְאֹם (פעם אחת בדברי הימים ב כט, לו). עוד מזדמן במקרא הצירוף בִּמְאֹד מְאֹד לצד מְאֹד מְאֹד.
בספרות חז"ל מתועד תואר הפועל בוודאי לצד ודאי, בעל פה לצד על פה, בעל כורחו לצד על כורחו ואף בכאן לצד כאן.
ומה בדבר תוארי הפועל ביחד ובחינם?
במקרא מתועדות פעמים רבות רק הצורות ללא ב' – יחד וחינם, ואילו הצירופים ביחד ובחינם עולים בספרות הבתר־מקראית – ביחד למן מגילות ים המלח ובחינם למן ספרות חז"ל.
אין כמובן בדברים האמורים כדי ללמדנו שאפשר להוסיף את ה"ב' היתרה" הזאת לכל תואר פועל, אך עצם התיעוד במקורות הקדומים יש בו כדי להכשיר את הצירופים ביחד ובחינם גם בעברית של ימינו.
The post ביחד ובחינם – על ב' היחס לפני תוארי פועל appeared first on האקדמיה ללשון העברית.